פלייבוי במהדורה אינדונזית

אינדונזיה, המדינה בעלת האוכלוסיה המוסלמית הגדולה בעולם, עוסקת בימים אלה בנושא שנוי במחלוקת: פלייבוי. המגזין המפורסם חתם על הסכם עם חברה אינדונזית להפיק מהדורה מקומית במדינה והצית את הדיון מחדש. הפרלמנט צפוי להעביר חוק אנטי-פורנוגרפיה עד אמצע השנה.

בבירה, ג'קרטה, כבר החלו ההפגנות ונשמעו קריאות לחוקים נוקשים יותר, מכיוונם של המתנגדים לחופש הפורנוגרפי של פלייבוי. כ-200 מפגינים מקבוצת סטודנטים הנקראת "מוסלמים מודאגים" הפגינה במרכז העיר. הסטודנטים קראו "לא רוצים את פלייבוי!" ו"אל תפרסמו את הזוהמה הזאת כאן. שמרו על הטוהר של אינדונזיה".

המהדורה האינדונזית אמורה להיות שונה מהמהדורה המוכרת של פלייבוי, והעורך, דיוויד ווקר, אף אמר כי מדובר במהדורה אשר "תואמת את התרבות והטעמים של השוק האינדונזי ותעמוד בסטנדרטים של החוק המקומי". כך, לא יכלול המגזין צילומי נשים עירומות או תיאורים מיניים גרפניים, אלא יתמקד בנושאים אחרים כגון מאמרי מערכת, ראיונות וכתבות צבע של עיתונאים מקומיים.

באינדונזיה ישנם מגזינים פורנוגרפיים ונמכרים סרטי DVD פורנוגרפים רבים. למרות שישנם רבים שמתנגדים לחופש הפורנוגרפי במדינה, התעוררה התנגדות לא קטנה לחוק החדש. הטיוטה כוללת הגדרת עבירות כגון חשיפת חלקי גוף חושניים, כולל טבור וירכיים. אם אכן יעבור החוק יתכן שמי שייחשף בצורה כזו- יישלח לשנתיים מאסר.

התנגדות לחוק החדש נשמעת מפי נשים, אמנים ועוד גורמים אשר מתנגדים לחוק בפרט ולצנזורה בכלל. ב"ברית העיתונאים העצמאיים" טוענים, כי ההתנגדות לפלייבוי מבטאת בורות, שנאת זרים וצביעות. ראש הארגון, אדי סופראפטו, אמר כי ההתנגדות מצביעה על "הקלות שבה ניתן להשיג בג'קרטה פרסומים המכילים פורנוגרפיה בוטה הרבה יותר מפלייבוי".

מגזין פלייבוי נוסד על-ידי יו הפנר בארה"ב ב-1953 והוא כולל, בנוסף למגזין הידוע, גם אתר אינטרנט וערוץ טלוויזיה בתשלום. בירחון בעיקר תמונות עירום של נשים, אך הוא כולל כאמור גם מאמרים בנושאים שונים, בהם פוליטיקה, אופנה וספורט. בכל גיליון מוצגים תצלומי "נערת חודש" בעירום.