בהשקעה של 6.9 מיליון ש"ח, נחנכה (א', 5.2.06) רפת אקולוגית סמוך לכנרת. רפתות בקיבוצים ובמושבים נערכים לקראת סיום הרפורמה, בענף החלב, שבאה להפוך את הרפתות לידידותיות לסביבה התאחדות מגדלי הבקר: זו השנה האחרונה ליישום תוכנית הרפורמה בענף החלב ברפתות.
מאיר בראון, מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר, אומר היום, כי שנת 2006 הינה השנה האחרונה בה יוכלו הרפתות להשתמש בתקציב תוכנית הרפורמה בענף החלב, ולהתאים את הרפתות לדרישות איכות הסביבה, "הרפורמה הביאה בחמש השנים האחרונות לשינוי מהותי בתחום איכות הסביבה ברפת, באמצעות תקצוב ועידוד השקעות בהסדרה סביבתית מטרותיה של הרפורמה הינן לתמרץ את יצרני החלב לייעול הייצור, כך שיוכלו לעמוד בתחרות עם יצרני חלב בעולם, ובעיקר למניעת הזיהום הסביבתי", אומר בראון.
מהתאחדות מגדלי הבקר מוסרים, כי לרפורמה שותפים רפתני החלב, ומשרדי החקלאות ואיכות הסביבה, במסגרתה אושרו עד-כה כ- 2 מיליארד ש"ח, לרפתות המאוחדות, השיתופיות והמשפחתיות - בין השנים 1999-2004.
ההשקעות לפי מגזרים היו: במשקים משפחתיים - 642 מיליון ש"ח, מתוכם 276 מיליון במענק. משקים שיתופיים - 728 מיליון ש"ח, מהם 298 מיליון במענק. מתקנים אזוריים - 20 מיליון ש"ח, מהם 10 מיליון מענק. בבתי ספר, השקעה במודעות לאיכות הסביבה: אושרו 10 מיליון, מהם 5 מיליון כמענק. סה"כ ההשקעה המאושרת עמדה על כמיליארד ו- 400 מיליון ש"ח.
מדובר בהיקף מענק מאושר של 589 מיליון ש"ח. בשנת 2005 הושקעו כ- 200 מיליון ש"ח נוספים.
הרפת בגנוסר נחנכה לאחר שנתיים של בניה, במסגרת תוכנית הרפורמה בענף החלב. מדובר על רפת הממוקמת בכמה עשרות מטרים מקו המים של הכינרת. הרפת עומדת בדרישות, כאשר באזור הכינרת הן מהמחמירות ביותר של איכות הסביבה. הושקעו בה 6.9 מיליון ש"ח (4.5 מיליוני ש"ח הון עצמי).
רפת גינוסר המקורית הוקמה עם העלייה לקרקע בשנת 1937 כענף הראשון במשק (עם פר ושתי פרות...), היום היא כוללת 250 חולבות ו- 220 עגלות. מכסת החלב היא 3 מיליוני ליטרים עם אפשרות להכפיל את הכמות בעתיד. תנובה ממוצעת לפרה עומדת על: 12,300 ליטר לשנה. ההכנסות לשנת 2005 (מוערכות בקירוב ולאחר קיזוז הוצאות, תרומה ב'), הם כ- 1.5 מיליון ש"ח, מה שמעמיד את הרפת בצמרת הרפתות בארץ, באזור העמקים הצפונים נחשבת למובילה.
בתערוכת "שיאון 2005, זכתה הפרה צוף, בתואר מלכת היופי של ישראל. הרפת משתרעת על כ- 10 דונם, הסככות מקורות מלמעלה ואטומות מלמטה במשטחי פלסטיק או בטון. לצידן נבנתה מערכת ייחודית של הפרדת מוצקים - מתקן בעומק של כעשרה מטר עם יכולת קיבול של עשרות קוב הפועל סביב השעון - אוטומטית, כשהמוצקים מוסעים למשטחי אחסנה מקורים למטרת ייצור קומפוסט, ואילו הנוזלים נשאבים אל מאגר מזוין, שם יטוהרו ויוזרמו מחדש אל מטעי הקיבוץ. החומרים הנשטפים עוברים דרך מתקן הקרוי "דיסקוס ברנר" - כשבקניית והתקנת המתקן הושקעו 700,000 ש"ח.
מאיר בראון, מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר בישראל: "מהלך איחוד הרפתות ובעיקר שדרוגן המתנהל בכל אזורי הארץ הן במגזר המשפחתי והן בשיתופי, מחייב מאמץ רב, אנושי וכספי כאחד. החקלאים מוכיחים שרק הם יכולים להוביל את הענף להצלחה, תוך כדי צמצום הוצאות, (בעיקר בכח אדם), שדרוג הרפתות, טיפוחן, שיפור רווחת המחייה של הפרות ושמירה על איכות הסביבה".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה