בג"צ: נתייתרה העתירה נגד מינוי אולמרט לרה"מ בפועל

בית המשפט הגבוה לצדק דחה (ג', 31.01.06) את עתירתו של עו"ד יוסי פוקס כנגד היועץ המשפטי לממשלה, ממשלת ישראל, וממלא-מקום ראש הממשלה אהוד אולמרט, במסגרתה נטען, כי מינויו של ראש הממשלה (בפועל) מצריך מינוי שר וחבר כנסת שהוא מסיעת "הליכוד" ולא מסיעת "קדימה".

כזכור, החל השר אולמרט לכהן כממלא-מקום זמני של ראש הממשלה על-פי סעיף 16(ב) לחוק יסוד הממשלה, בעקבות אישפוזו של שרון במצב קשה בבית-חולים הדסה. על-פי הוראות החוק, רשאי ממלא המקום הזמני לכהן בתפקידו לכל היותר 100 ימים, ואם לא חזר ראש הממשלה למלא את תפקידו בתוך תקופה זו, יראוהו כמי שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו.

במקרה כזה, על-פי סעיף 30(ג) לחוק, תקבע הממשלה שר אחר שהוא חבר כנסת וחבר סיעתו של ראש הממשלה לכהן כראש הממשלה (בפועל) עד שתיכון ממשלה חדשה. עם זאת, גם בטרם חלפו 100 הימים, התנאי להמשך כהונתו של ממלא המקום הזמני קשור בכך שנבצר מראש הממשלה באופן זמני למלא את תפקידו, שכן אם נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, המציאות החוקתית משתנה ועל הממשלה למנות ראש ממשלה (בפועל) כאמור בתנאי החוק.

על-פי האמור בעתירה, ככל הידוע מן הפרסומים בתקשורת, מצבו הרפואי של ראש הממשלה שרון ימנע ממנו, ככל הנראה, לחזור לתפקידו, וכי בתוך זמן קצר מאד, הנאמד בשעות או בימים אחדים, יימצא במצב בו נבצר ממנו דרך קבע מלמלא את תפקידו.
חוק היסוד לא קבע את המנגנון שעל-פיו נקבע האם נבצר מראש הממשלה דרך קבע למלא את תפקידו, ולפיכך, יש להניח כי הסמכות לכך מצויה בידיו של היועץ-המשפטי לממשלה.

העתירה הוסיפה, כי לפני מספר ימים דווח באמצעי התקשורת כי היועץ המשפטי לממשלה חיווה את דעתו שאם ייקבע כי נבצר מראש הממשלה דרך קבע למלא את תפקידו, הרי שיש למנות שר שהוא חבר כנסת וחבר בסיעת "קדימה" כראש הממשלה (בפועל).

עמדת העותר, אותה השמיע גם בפני היועץ המשפטי קודם להגשת העתירה, היתה, כי בנסיבות הענין, מינויו של ראש הממשלה (בפועל) מצריך מינוי שר וחבר כנסת שהוא מסיעת "הליכוד" ולא מסיעת "קדימה", ולפיכך, מינויו הצפוי של השר אולמרט כראש ממשלה (בפועל) אינו תואם את הוראות החוק.

בקשת העותר היתה, כי בית המשפט יבחן סוגייה זו עוד בטרם ייעשה המינוי האמור, כדי למנוע טלטלה במערכת השלטון באם יתברר לאחר מעשה כי המינוי אינו תקף.

הטעם המשפטי שניתן לבקשה היה, שהתנאים המצטברים הנדרשים למינוי ראש ממשלה (בפועל) הינם כי יהיה שר בממשלה, חבר כנסת וחבר בסיעתו של ראש הממשלה. התנאי, נטען, בדבר "חבר בסיעתו של ראש הממשלה", עניינו בסיעה שממנה ומכוחה מונה ראש הממשלה לתפקידו, להבדיל מהסיעה בה ראש הממשלה חבר ביום בו נבצר ממנו למלא את תפקידו.

דבר זה נגזר, בין היתר, מכך שראש הממשלה לא נבחר בבחירות אישיות, אלא הוטלה עליו מלאכת הרכבת ממשלה על-ידי הנשיא מכח היותו יו"ר הסיעה הגדולה בכנסת.

מכאן, נטען, ש"סיעתו של ראש הממשלה" בהקשר זה, משמעה סיעת הליכוד, ולא סיעת קדימה, שכן ראש הממשלה שרון הרכיב ממשלה בהיותו יו"ר סיעת הליכוד, כסיעה הגדולה בכנסת, והוא מכהן בתפקידו מכח סיעה זו.

העותר הביא בנוסף גם שורה של נימוקים אחרים לחיזוק עמדתו זו, על-פיה קיימת מניעה משפטית למינויו של השר אהוד אולמרט כראש ממשלה (בפועל), משלא מתמלא לגביו תנאי החברות בסיעתו של ראש הממשלה.

הרכב שופטי בית המשפט (הנשיא אהרן ברק, אילה פרוקצי'ה וסלים ג'ובראן) בחן את טענות הצדדים ופסק כי דין העתירה להידחות על הסף.

בראשית הדברים, נבחנו הוראות החוק הרלוונטיות, העוסקות במילוי מקומו של ראש-הממשלה ורציפותה של הממשלה.

בית המשפט קבע, כי ממשקלן המצטבר של הוראות אלו עולה כי "כל עוד קיימת נבצרות זמנית של ראש הממשלה למלא את תפקידו, ימלא את מקומו ממלא-מקום ראש הממשלה, וזאת עד למלאת 100 ימים לכהונה זו. עם קביעת נבצרות קבע למילוי תפקידו של ראש הממשלה, תקבע הממשלה ראש ממשלה (בפועל) עד לכינון ממשלה חדשה".

ביום ה- 17 בינואר השנה, ציין הרכב השופטים, הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי במצב הדברים השורר נכון לעת זו, ולהוציא מצב שבו ראש הממשלה שרון יחזור לכהונתו, אין כוונה לשנות את מצב הנבצרות הזמנית בו הוא שרוי למצב של נבצרות קבע בטרם חלפו 100 הימים בהם יכהן השר אולמרט כממלא מקומו.

משמעות הדבר היא, כי עד למועד הבחירות שנועדו ליום 28.03.06, לא ימונה ראש ממשלה (בפועל) על-פי הוראות חוק היסוד, ומשכך, אין מקום להיזקק לסוגיה העולה בעתירה בדבר משמעות התנאים המוקדמים הצריכים להתקיים על-פי הוראה זו במי שמתמנה כראש ממשלה (בפועל).

נוכח הודעתו זו של היועץ המשפטי לממשלה, ממנה עלה כי נכון לעת זו לא צפוי מינוי ראש ממשלה (בפועל) בטרם הבחירות הצפויות בזמן הקרוב, נתייתרה העתירה והיא נידחתה על הסף.

כמו-כן ציין בית המשפט, כי אין צורך בהקשר דנן לנקוט עמדה באשר לפרשנות המשפטית של היועץ המשפטי למושג "נבצרות קבע", ובאשר למשמעות התנאי בדבר חברות "בסיעתו של ראש הממשלה" בהקשר למינוי ראש ממשלה (בפועל).