בעלי מכון עיסוי הכריחו בחורות לעבוד בזנות

כתב אישום הוגש (ה', 26.1.06) בבית המשפט המחוזי בבאר שבע נגד יורם בן סלמאן אלזיאדנה והלה בת רפאל מלכא, המואשמים בשלושה אישומים שונים הקשורים לסחר בשירותי עיסוי וזנות, הפעלת לחץ ואיומים, קשירת קשר לביצוע פשע ועוד.

אישום ראשון:

מכתב האישום עולה, כי אלזיאדנה פנה לע.א - אחת העובדות במכון עיסוי בניהולו של מני גיא, והציע לה לעבור ולעבוד עבורו במכון אחר שם יהיו לה תנאים טובים יותר. ע.א. סירבה וסיפרה על הבקשה למנהלה אשר ביקש ממנה למסור לנאשם כי אם אין ברצונו לקבל עיסוי שיעזוב את המקום.

לאחר מספר שעות שב וחזר אלזיאדנה לדירה, פנה לע.א, הוציא שטרות כסף וביקש ממנה שרותי מין. ע.א סירבה, ואז הנאשם אמר שיסתפק בעיסוי. ע.א עיסתה אותו, הוא שילם לה 150 ש"ח תמורתו ובסוף העיסוי איים עליה בכך שהודיע לה כי ייקח אותה למכון שלו גם אם זה יהיה בכוח, שכן היא שבה וסירבה לעזוב את מקום העבודה הנוכחי שלה.

עוד מפורט בכתב האישום, כי אלזיאדנה התקשר באותו יום מספר רב של פעמים לטלפון הנייד שהיה בשימוש מכון הליווי, שוחח עם ז.ס. - מעסה נוספת, והודיע לה שהיא וע.א עוברות לעבוד אצלו.

הוא אף איים בשיחות אלו על העובדות בכך שאמר שישרוף את הדירה, ואת ביתה, כי הוא יודע איפה גרה ע.א ואיפה היא עובדת, ושהאזור של הדירה שבה עבדו שייך לו ואילו המנהל שלהן הוא מסיג גבול.

באותו הערב ריסס אלזיאדנה כתובת על הקיר בכניסה לבניין שבו היתה הדירה, בצבע אדום, שיש שם מכון ליווי. מנהל המקום מחק את הכתובת והודיע לעובדות שלו כי בשל החשש מהנאשם יקחו הפסקה של מספר ימים.

לדברי מנהל המקום, הוא שב והסביר לאלזיאדנה מספר פעמים כי אין מדובר במכון ליווי וכי הבחורות עובדות שם מרצונן החופשי ואין לו שליטה עליהן, אולם אלזיאדנה שב והתקשר מספר פעמים והמשיך לאיים עליו בפגיעה בו אם לא יעשה כדבריו, וכן אמר לו שהוא חבר בכנופיה.

ביום 18.12.05 הגיע אלזיאדנה לדירה יחד עם הלה בת רפאל מלכא (הנאשמת השנייה) ולקח משם את ציוד העיסוי שהיה בה ואת הטלפון הנייד ששימש לפרסום ומסר למנהל, מני גיא, שני שיקים על-סך 5,000 שקלים כל אחד, כתשלום עבור הציוד והפיצוי. הנאשם נשא על גופו בפגישה זו אקדח, שאותו הציג בפני גיא כדי להפחידו, ודרך אותו בפניו.

שיק אחד הופקד על-ידי גיא בבנק, אולם לא כובד. גיא התקשר לאלזיאדנה מספר ימים לאחר קבלת השיק והודיע לו זאת, אולם זה התעלם ממנו. מני גיא פנה לעיתון שבו פרסם את שירותי העיסוי על חשבונו, וביטל את המודעה, ואז כעבור מחצית השעה, התקשר אליו אלזיאדנה, ואיים עליו בכך שיפגע בו אם לא יחזיר את הפרסום, וגיא, בשל חששו מהנאשם עשה כן.

מכתב האישום עולה, כי במעשיו אלו ניסה אלזיאדנה לשדל את ע.א לבצע עימו מעשה זנות, איים על שתי הבחורות ומנהל המכון - מני גיא והטיל עליהם אימה, ועשה כן כדי להניעם לסגור את הדירה ולהפסיק את עבודתן של הבחורות בדירה אצל גיא, וכן כדי להניע את הבחורות לעבוד עבורו בשירותי עיסוי. הוא המשיך בכך כשגיא ביטל את הפרסום, הוא נשא אקדח על גופו ללא היתר כדין, כדי להפחיד את מני גיא ולהטיל עליו אימה.

עוד מצויין בכתב האישום, כי בשל מעשיו של אלזיאדנה, והאימה שהטיל על השלושה, הפסיקו אלו את פעילות הדירה, דבר שלא היו חייבים לעשות.

אישום שני:

מכתב האישום עולה, כי שני הנאשמים - אלזיאדנה ומלכא, במועד שאינו ידוע אולם סמוך לאירועים שבאישום הראשון, קשרו קשר יחד לבצע עבירות מסוג פשע, דהיינו: להקים מכון לשירותי עיסוי ומין ולהעסיק את שתי הבחורות במכון תוך הטלת אימה ופחד עליהן כדי שיעבדו במכון, ולחיות על רווחי מעשיהן.

אלזיאדנה הגיע למקום עבודתה הנוסף של ע.א. בבאר שבע ודרש ממנה לעבור ולעבוד אצלו במכון עיסוי. היא סירבה, אולם אלזיאדנה טען בפניה שזו טעות והיא תצטער על כך. כשבוע לאחר מכן, שוב הגיע למקום עבודתה של ואמר לה להודיע לז.ס ששתיהן יתחילו לעבוד אצלו בבית ברחוב ראובן הכט 73 בבאר שבע בשירותי עיסוי, וכי התנאים יהיו טובים יותר מהקודמים, והפחיד את ע.א כשאמר לה שהוא מתעתד לסגור עוד הרבה מכונים בבאר שבע.

במקביל למעשיו אלו, הוא התקשר לז.ס ואיים עליה שיפגע בה. שתי הבחורות, בשל חששן ממנו ובעקבות מעשיו אלו ומעשיו באישום הראשון, ולאחר פניותיו אליהן, הגיעו לבית והחלו לעבוד עבור אלזיאדנה ומלכא במתן שירותי עיסוי והרפיה מינית.

מכתב האישום עולה, כי במעשיהם אלו, קשרו קשר לבצע עבירות מסוג פשע, ואלזיאדנה, במסגרת הקשר, איים על הבחורות והטיל עליהן אימה בכדי להניען לעשות מעשה שהן אינן חייבות לעשותו, ובשל החשש והאימה מפניו, הן עברו לעבוד עבורם.

אישום שלישי:

שני הנאשמים במהלך מספר שבועות במסגרת האישום הקודם, העסיקו את המתלוננות במתן שירותי עיסוי ובמתן שירותי מין תמורת תשלום.

מכתב האישום עולה, כי בתחילת העסקתן הסבירה להן מלכא את תנאי העבודה, שכללו מחירים של עיסוי ושירותי מין. הבחורות המתלוננות רצו לקבל עבור כל לקוח 80 ש"ח, אולם הנאשמים לא הסכימו ואמרו למתלוננות שהן יקבלו רק 50 ש"ח ושאר הכסף יתחלק ביניהם.

הבחורות ניסו לומר מספר פעמים שהן עוזבות ואינן מעוניינות להמשיך ולעבוד עבור השניים, אולם הנאשמים איימו עליהן כי אם יצאו מהבית יישרף להן הבית, ייגנב להן הרכב, והוא יפרסם קלטת וידאו שצילם אותן עם לקוחות, וזאת על-מנת להפחידן ולמנוע מהן לעזוב.

עוד עולה מכתב האישום, כי במהלך עבודתן של הבחורות בבית הורה להן אלזיאדנה מתי לצאת לביתן בסיום העבודה ולא התיר להן לעזוב בשעות מוקדמות כשרצו בכך. כמו כן הוא טען בפני ז.ס שעליה לקבל ממנו אישור אם ברצונה ללכת וללמוד שיעורי תיאוריה וסרב לאשר לה ללמוד במכללה.

ע.א, מאחר ולא יכלה להגיע מדי יום לבית לעבודה, חטפה איומים בפגיעה בשמה, בכך שאמרו לה שיגידו למשפחה ולמעסיקה על מעשיה עימם, ובשל חששה מהנאשמים, היא המשיכה ועבדה בבית והגיעה לעבוד למרות קשיים רבים במשפחתה.

לטענת המתלוננים, הנאשמים, במעשיהם אלו, הביאו את המתלוננות לידי עיסוק בזנות, קיבלו ממנה ביודעין את מה שניתן בעד מעשי הזנות, והכול תוך שימוש בהפעלת אמצעי לחץ ואיומים, וכן הניעו את המתלוננות תוך איומים והטלת אימה, להמשיך ולעסוק במתן שירותי העיסוי והמין עבורם.