הדולר ירד
הדולר ירד בסיכומו של יום המסחר ב-1.147%, למחיר 4.826 ש"ח, בעקבות גל מכירות של מטבע זר מצד גורמים שונים. בן היתר מדובר במכירות מצד בנקים זרים, המבקשים עתה לממש רווחים גדולים יחסית שהשיגו בחודשים האחרונים.
בארבעת ימי המסחר ירד הדולר ב-3.3%, ובכך קוזזה חלק מהעלייה המטאורית בגינה העלה הנגיד להעלות את הריבית ב-2%.
מחזורי המסחר היו גבוהים יחסית, וזאת אף ביחס לימי המסחר הקודמים. תופעה זו מעידה על מפגש של קונים ומוכרים.
בבנק ישראל מביעים סיפוק מבלימת נסיקת הדולר ואף מהתיקון החד כלפי מטה. קורת הרוח נובעת, מכך שהנגיד דוד קליין הצליח - עם העלאת הריבית ב-2% - להביא למפנה בשווקים, וזאת לאחר שעלה חשש, כי השוק נקלע למצב של חוסר וודאות ואיבד את אמונו גם בכלכלה בישראל, גם בשווקים, וגם בנגיד דוד קליין.
חובות הממשלה תופחים
על אף השיפור היחסי בשווקים, הנגיד קליין מביע את דאגתו מפני העתיד לבוא. הוא צופה, כי הצמיחה ב-2003 תהיה עד אחוז אחד במקרה הטוב.
בהרצאתו בכנס של מעריב על "כלכלת ישראל לאור התוכנית הכלכלית החדשה", התייחס הנגיד בהרחבה לנתונים שהובילו ליצוא הון ניכר מישראל. מניסיון העבר, הוא אומר, ניתן להסיק שתי מסקנות:
- האחת, שהקשר בין פערי הריבית, בינינו לבין העולם, לבין תנועות ההון לטווח קצר, איננו רציף; כלומר: לא כל שינוי בפערים אלה יוצר מיד תגובה בתנועות ההון לטווח קצר.
- והשניה, שהשפעת פערי הריבית על תנועות ההון תלויה גם במשתנים אחרים כמו, למשל, תנועות ההון לטווח ארוך, סיכון שער החליפין, שליטת הממשלה בתקציב או המציאות הביטחונית.
ההרצאה המלאה, ראו הקישור
הנגיד אמר, כי לא "סביר להניח כי בנתונים של מחצית השנה האחרונה נדרש פער ריבית גדול יותר כדי לעצור יצוא הון, ואף ליצור יבוא הון, מאשר, למשל, בשנת 2000 - שנת גיאות במשק, יציבות בשוק מט"ח ורגיעה ביטחונית עד הרבעון האחרון. לא צריך, איפא, לצפות שכל גידול בפער הריבית ישנה מיד את המציאות בתחום תנועות ההון בשוק מט"ח וישפיע מיד על שער החליפין. במקביל אפשר לצפות שצירוף נסיבות - גידול מתמשך בפער הריבית, ביחד עם הגברת השליטה התקציבית, ביחד עם חידוש הצמיחה בעולם - יכל לגרום לייסוף נומינלי לא מבוטל".
בהרצאתו אמר קליין, כי למרות השיפור בשווקים "מעל כל פערי הריבית במשק מרחף הצל הכבד של הגירעון התקציבי הגדֵל וחובות הממשלה התופחים. אין זה מקרה שקיים לחץ על הממשלה להנפיק אג"ח צמודות לשער החליפין ולקצר את הטווחים לפדיון של איגרות החוב השיקליות. אין זה מקרה ששוק מטבע חוץ מהסס. אין זה מקרה שעמיתי קרנות הנאמנות וקופות הגמל שוקלים כיצד לנהוג, והתנהגותם משפיעה על יציבות השווקים הפיננסיים".
הנגיד מזהיר, כי אם לא נחזיר בהקדם את הגלגל אחורנית בתחום המשמעת התקציבית, המידע אשר יזרום אלינו מהשווקים עשוי לכלול מסרים אשר לא יותירו פנאי לניתוחים אקדמאיים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה