תזמון - המפתח לטיפול הורמונלי

מחקר חדש מציע כי המועד בו אישה מתחילה את הטיפול בתחליפי הורמונים עשוי להיות המפתח לשאלה האם הטיפול יגן עליה ממחלות לב או לא. המחקר מתפרסם בתקופה בה עדיין קיימות מחלוקות לגבי בטיחות הטיפול.

על-פי דוח חדש, לנשים המתחילות בטיפול בתחליפי הורמונים כאשר הן צעירות, קרוב לתחילת גיל המעבר, יש סיכון נמוך ב-30% למחלת לב כלילית בהשוואה לנשים שמעולם לא השתמשו בהורמונים. יחד עם זאת, נשים שהחלו בטיפול 10 שנים או יותר לאחר גיל המעבר, או לאחר גיל 60, לא זוכות ליתרון קרדיווסקולרי (של הלב וכלי הדם) מהטיפול.

החוקרים, מבית החולים לנשים בבוסטון, דיווחו כי התזמון של טיפול הורמונלי ביחס לגיל ולזמן שעבר מאז תחילת גיל המעבר עשוי להיות גורם מפתח בשאלה האם הורמונים אלו מגנים על הלב או מעלים את הסיכון למחלת לב.

ממצאים אלו עשויים להסביר את הסתירות בתוצאות ממחקרים קודמים. הדוח הופיע בעיתון "Women's Health".

החוקרים בדקו את הקשר בין מחלות לב וטיפול בתחליפי הורמונים ביחס לגיל. הנשים במחקר לקחו חלק כולן ב'מחקר בריאות אחיות' שנעשה בין השנים 1976-2000.

טיפול לאחר גיל 60 - לא מגן על הלב

הם גילו כי לנשים שהחלו בטיפול קרוב לגיל המעבר היה סיכון נמוך במידה משמעותית למחלות לב בהשוואה לנשים שלא החלו את הטיפול. לעומת זאת, נשים שהחלו בטיפול לאחר גיל 60 או 10 שנים ויותר לאחר תחילת גיל המעבר לא נהנו מכל יתרון בעל השפעה מגנה מתחליפי ההורמונים.

לדברי החוקרים, יש לחפש אחר דרך בה ניתן יהיה לזהות נשים שהן מועמדות טובות לטיפול בתחליפי הורמונים לעומת נשים שאינן מתאימות לטיפול. הממצאים כי גיל וזמן מאז תחילת גיל המעבר עשויים להיות גורמי המפתח הם צעד חשוב ראשון.

נשים רבות שהן מועמדות מתאימות לטיפול בתחליפי הורמונים נרתעו מהממצאים שהראו כי אין יתרון לבריאות הלב או כי הסיכון למחלות לב עשוי לעלות על היתרון. הסיכון למחלות לב ושבץ הוא נמוך אצל נשים צעירות יותר, או שרק נכנסו לגיל המעבר, טוענים כעת החוקרים.

טיפול הורמונלי עשוי לגרום לקרישי דם

לעומת זאת אצל נשים מבוגרות יותר, נזק בכלי הדם עשוי להיות הסיבה לכך שטיפול בתחליפי הורמונים אינו מגן עליהן ממחלות לב. אם כלי דם נמצא כבר במצב של טרשת עורקים, טיפול הורמונלי עשוי לגרום לקרישי דם.

יחד עם זאת, אם כלי דם פתוח, העלייה בסיכון לקרישים בדרך כלל לא תתורגם לאירוע לבבי, וחלק מהיתרונות עשויים להיות בעלי יתרון כמו שיפור ברמות הכולסטרול, שיפור בעמידות לאינסולין והשפעות נוגדות חמצון. אסטרוגן עשוי אף לעכב התפתחות טרשת עורקים אצל נשים אלו.

מומחים בתחום שהגיבו למחקר סוברים כי הממצאים אינם צריכים לשנות את ההמלצות הקיימות כיום. לטענתם עדיין יש צורך בניסוי על בסיס אקראי, ותוצאות המחקר הנוכחי לא ישנו את הקווים המנחים לגבי הטיפול בתחליפי הורמונים. לדבריהם, נשים שרוצות להוריד את הסיכון שלהם למחלות לב צריכות להתמקד בהורדת גורמי הסיכון הידועים. נשים צריכות להמשיך להשתמש בטיפולים מוכחים. שינוי בסגנון החיים כמו תזונה בריאה והתעמלות, שהוכחו בוודאות כמפחיתים את הסיכון.

בנוסף, נשים הזקוקות לטיפול בגורמי סיכון כמו לחץ דם גבוה ורמות כולסטרול גבוהות צריכות לקחת תרופות שתועדו כמפחיתות את הסיכון להתקפי לב ושבץ אצל נשים. יש לזכור כי רופאים עדיין לא רושמים טיפול בתחליפי הורמונים לצורך מניעת מחלות לב.

החשש הגדול - בעקבות מחקר

החשש מטיפול בתחליפי הורמונים התעורר לראשונה על-ידי 'Women's Health Initiative', מחקר שהווה ציון דרך בו לקחו חלק 27,000 נשים, וגרם לנשים רבות להפסיק את הטיפול ההורמונלי.

החוקרים הפסיקו את המחקר בשנת 2002 לאחר שגילו כי השיטה גרמה לסיכונים בריאותיים רבים יותר - ברובם עלייה בסיכון לסרטן השד ושבץ - מאשר יתרונות.

מספר מחקרים שלאחר מכן הטילו גם הם ספק בממצאי המחקר. מחקר אחד ציין כי מספר נשים בפרויקט ('Women's Health Initiative') היו בשנות ה-60 וה-70 לחייהן ומעולם לא לקחו הורמונים קודם לכן. מאחר ונשים אלו היו מבוגרות יותר הם כבר נמצאו בסיכון גבוה יותר לבעיות קרדיווסקולריות.