220 חברות נשק מורשות פועלות כיום ברחבי העולם ומוכרות ציוד צבאי מסוגים שונים עבור מדינת ישראל, בפיקוח סיב"ט - היחידה המופקדת במשרד הביטחון על קידום ומכירה של ציוד צבאי לסוגיו. נתונים אלה ונוספים עולים מסקירה על סיב"ט שנעשתה באוניברסיטת דרבי.
סיב"ט מנוהלת על-ידי האלוף (מיל.) יוסי בן-חנן. היא פועלת באמצעות סגן ראש סיב"ט לשיווק, לפי אזורי מכירה גיאוגרפיים. סגן ראש סיב"ט נוסף, ממונה על-ידי היחידה הארצית למכירה, ומטפל ביחידות משנה העוסקות במכירת ציוד לתחום היבשה, תחומי אויר וים, קשר ואופטיקה ועוד.
מתווכי הנשק המורשים, בינהם פוליטיקאים לשעבר ואנשי עסקים ידועים, קיבלו "היתר מנכ"ל", לפעול בסחר בנשק והם מוכרים, בין היתר, ציוד כמו: מנועי מטוסים וחלקי מנועים, מערכות אלקטרוניקה למניעת ירוט מטוסים, טילים וספינות קרב, תותחים וטנקים שיצאו משירות צה"ל, ציוד רפואי ליחידות לוחמות, מערכות לוגיסטיות מיוחדות, צוותים לתחזוקת והדרכת מערכות מתוחכמות, נק"ל, אפודי מגן ועוד שורה ארוכה של ציוד צבאי מגוון. פעילות המתווכים המורשים באופן עצמאי נאמדת במאות מיליוני דולרים מדי שנה.
מהסקירה עולה, כי אדם הקרוב לתחום הסחר בנשק יאלץ, בדרך כלל, להמתין כחצי שנה עד לקבלת היתר מנכ"ל לעסקת נשק. לעיתים, פוליטיקאים שפרשו או בכירים בצה"ל, קיבלו את ההיתר בתוך זמן קצר הרבה יותר.
עוד עולה מהסקירה, כי נספחים צבאיים רבים של ישראל בשגרירויות ברחבי העולם עוסקים מטעם סיב"ט במו"מ על מכירת נשק. חלק מנספחים אלה שמסיימים את תפקידם אחר 4 שנות כהונה עוברים במהירות לעבוד כסוכני מכירות בחברות נשק גדולות, או באופן עצמאי, ומנצלים את הקשרים שפותחו במהלך שנות עבודתם כאנשי סיב"ט.
ממשהב"ט נמסר בתגובה, "חזקה על נציג רשמי, בין אם עובד המשרד או נספח צה"ל העובר לעבוד בתעשיה ביטחונית, כי יפעל בכפוף למתחייב על-פי חוק הצינון". מיותר לציין שהפקדת הפיקוח על הצינון בידי העובד, מהווה בעיה בפני עצמה. על-פי הידוע, נספחים צבאיים במדינות כמו הודו, סין, סינגפור, מזרח אירופה ואמריקה הלטינית, הפכו לעובדי חברות פרטיות חודשים בלבד לאחר פרישתם מסיב"ט.
מתברר, כי מבנה סיב"ט פשוט יחסית: חטיבת השיווק, היחידה הארצית למכירות והמרכז לשירותי יצוא. הציוד הצבאי לסוגיו נמכר ע"י סיב"ט במכרז פומבי, או במרכז סגור עפ"י תקנות המרכזים או במכירה בדרך של מו"מ. בדרבי מציינים, כי בשנים האחרונות ארעו מספר מקרים שציוד שנמכר במכרז מסיב"ט נמכר סמוך לאחר המכרז במחיר של פי 10 למדינות שונות באפריקה או באמריקה הלטינית.
בין השאר, סיב"ט מארגנת ביקורים של מפקדי צבאות זרים ממדינות שונות בישראל. כאלה שחלקם מלווים במתווכים (סוכנים) שרקמו עסקות מכירה של נשק מתוצרת ישראל עבור מדינות שונות שבחלקן השלטון אינו דמוקרטי.
סיב"ט גם מארגנת, עבור חברות נשק ישראליות, ירידי תצוגת נשק בסינגפור, צ'ילה, טורקיה, הודו, קוריאה, אנגליה וברזיל, במטרה לעודד קיום עסקות. אנשי דרבי מציינים, כי לתערוכות אלה מוזמנים, מעת לעת, גורמים שאין להם קשר דיפלומטי או עיסקי עם ישראל, במטרה לעודד עסקות נשק בהיקף כספי גדול ככל שניתן.
בעבר ביצעה ישראל עסקות נשק עם מדינות כמו: אקוואדור, מקסיקו, אנגולה, דרא"פ, גאנה, טוגו, ליבריה, ניגריה, סרביה מונטנגרו, קרואטיה, יוון פורטוגל ועוד. במדינות מסוימות הרוויחו סוכנים, שהם אנשי עסקים פרטיים, עשרות מיליוני דולר כמתווכים. ידוע שתופעת דמי תיווך לקונים, בעיקר באפריקה, מגיעה לעיתים לכ-25% מהיקף העסקה.
על-פי המידע, מרבית העסקות מדווחות לממשל האמריקני במיוחד העסקות בעלות היקף כספי משמעותי. עם זאת במספר מקרים מתקשים בסיב"ט לעקוב אחר סחר בנשק לגופים שלישיים שרוכשים, תמורת עמלה, נשק וציוד עבור צדדים שמדינת ישראל אינה מעונינת למכור להם נשק או ציוד צבאי אחר.
יצויין שחלק מהמידע בסקירה התבסס גם על מקורות גלויים של סיב"ט. משרד הביטחון התבקש להגיב מספר פעמים לסקירה בעניין סיב"ט. לאחר שיחות טלפוניות ותכתובת ארוכה שנמשכה כעשרה ימים עם אוניברסיטת דרבי החליט משהב"ט להימנע מתגובה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה