ועדת הכספים החליטה על גובה עמלות ההפצה בבנקים

בעוד הצבעה שנראית כמו מחטף מאשרת היום (ב', 23.1.06) ועדת הכספים של הכנסת את תקנות עמלות ההפצה של הבנקים, שהן ההשלמה שלה חיכו בשוק ההון, לרפורמה של ועדת בכר. ארבעה חודשים וחצי לאחר ששר האוצר הגיש את התקנות לראשונה, מאושרת ההחלטה בתוך דקות, כמעט ללא דיון של ממש.

העמלה שיגבה כל מפיץ (בנק) תקבע כשיעור מיתרת הנכסים הנמכרים על ידו. בהתאם לתקנות, תקרת עמלת ההפצה בתחום קרנות הנאמנות תעמוד על: 0.25% מיתרת הנכסים בקרנות המשקיעות באפיקים קצרי טווח בסיכון נמוך; 0.80% מיתרת הנכסים בקרנות מניתיות; ו- 0.40% מיתרת הנכסים ביתר הקרנות. עמלות הפצה לא תגבנה בגין מלאי נכסים הצבור בקרנות נאמנות של גופים חוץ-בנקאיים. העמלות תותרנה לגבייה החל מאפריל 2006.

בתחום קופות הגמל וקרנות הפנסיה תעמוד תקרת העמלה על שיעור של 0.25% מיתרת הנכסים בקופה או בקרן. עם זאת, בגין ייעוץ שינתן לגבי מלאי נכסים שנצבר אצל קופות גמל וקרנות פנסיה שהיו בבעלות חוץ בנקאית במועד אישור החוק, העמלה המרבית תעמוד על 0.1% מיתרת הנכסים על בסיס יתרתם ביום 31.12.05.

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה) ותקנות הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל, עמלות הפצה) קובעות למעשה את שיטת הגביה ואת גובה תקרת העמלה, אותם הבנקים יורשו לגבות ממנהלי קרנות הנאמנות ומנהלי קופות גמל וקרנות הפנסיה עבור הפצת מוצריהם.

נזכיר, כי בבסיס הרפורמה עומדת ההחלטה לאסור על בנקים לנהל קופות גמל וקרנות נאמנות, וכי עליהם היה למכור את הפעילות בתחומים אלה לגופים חוץ בנקאיים, כמו חברות ביטוח ובתי השקעות פרטיים.

העמלות הנקובות בתקנות הן עמלות מקסימום, שעד אליהן יוכל כל בנק לקבוע את העמלה שאותה יגבה. העמלה שתקבע על-ידי כל בנק, תהיה עמלה אחידה עבור כל מנהלי הקופות והקרנות והבנק יהיה מחויב להתקשר עם כל מנהל שיהיה מעוניין לשלם אותה.

הקביעה כי תיתכן עמלה שונה בין הבנקים, אך בכל בנק העמלה תהיה קבועה עבור כלל הקרנות והקופות, נועדה לעודד תחרות בין מנהלי הקופות והקרנות לבין הבנקים, מצד אחד, ולמנוע העדפה של הבנק בין מכירת מוצר של מנהל קרן א' או ב' מאידך.