חחחח

בתשובה לשאלה

חליפת הביטחון שצה"ל מציב אל מול איומי הטרטור מרצועת עזה כוללת בתוכה מספר רב של מרכיבים, כשמרכיב המיגון הוא רק אחד מהם.

התפיסה האסטרטגית של צה"ל מאז ומעולם הייתה שהמענה המרכזי לאיומים הביטחוניים הוא הרתעתי ומבצעי.
נאמן לתפיסה זו נערך צה"ל בקווים החדשים מסביב רצועת עזה, עם תום מבצע הפינוי בהתנתקות בספטמבר 2005, ופועל מאז בדפוסי פעולה חריפים וא-סימטריים כנגד ירי הקסאמים לעבר שטח מדינת ישראל.

דפוסי פעולה אלה כוללים בין השאר: הצבת סוללות ארטילריה והפעלה רציפה של חיל האוויר אל מול מרחבי השיגור, פעולות סיכול ממוקד ופגיעה בתשתיות ייצור של רקטות ואף אכיפת שטחי בידוד באזורים בלתי מאוכלסים בתוך הרצועה, מהם מתבצע הירי

לצד זאת נערך צה"ל מיידית, עם אישורה בכנסת של תוכנית ההתנתקות ואישר בתוך שלושה שבועות בלבד את התפיסה המבצעית להגנת יישובי עוטף עזה. זהו תהליך אישורים מהיר מאוד בהשוואה לתהליכי מטה רגילים. התפיסה המבצעית כללה הן את עקרונות מרכיבי הבינוי הנדרשים בקו הגבול החדש והן את עקרונות צרכי המיגון של היישובים

יש להדגיש כי בעוד מרכיבי הבינוי בקו הגבול ממומנים מתקציב הביטחון, את מרכיבי המיגון בישובים היה נדרש לתקצב בנפרד כתקציב אזרחי, תוך תאום מלא ואישור מראש של משרד האוצר וועדת הכספים של הכנסת.

עיכובים בתהליכי האישור וההזרמה של תקציבי המיגון האזרחיים, כמו גם קיצור משך הזמן שבו ביצע צה"ל את משימת הפינוי הביאו לכך שמרכיבי המיגון בחלק מהיישובים טרם הושלמו.

פיקוד העורך פועל להאצת תהליכי המיגון כנדרש, בכפוף להזרמה התקציבית. לצד זאת ממשיך צה"ל לפעול בנחרצות ובמידה רבה של אפקטיביות, כנגד תשתיות הטרור בעזה העומדות מאחורי שיגור הרקטות.