"הם באים! הם אומרים: זה לא חוקי! זה מפריע לשלום! תחזרו לישראל! והם לא מקשיבים... וכמו בחלום רע... הם מגיעים. לא עוצרים. הפנים חתומות. הלב אטום. והנה... "ירושלים ממילא מחולקת, זה לא אנחנו" ו..."חברון? מה יש לחפש שם" והם מחייכים, ואומרים: "אתם רואים, העם לא אתכם" והם לא עוצרים. די! תפסיקו! די עם הסיוט הזה!" - כך נפתח מכתב שנשלח לרב יובל שרלו, מראשי הציונות הדתית ומרבני צהר באתר מורשת.
השואל ביקש מן הרב עצה מה לעשות ושאל מתי יהיה לכך סוף. "אני חושב שאני מבטא תחושה של רבים, ואפילו לא בחריפות אותה אני חש את העניין", ביקש להדגיש.
להתמרד נגד האשליות
בתשובתו כותב הרב שרלו כי השואל מבטא "תחושה של רבים רבים". ומתאר את התחושה כאילו המציאות הולכת ו"סוגרת" על הציבור הדתי-לאומי, שבאמת נותר בודד בחלק מתפיסות עולמו.
הרב שרלו קורא להתפכח מן האשליות: "הדבר קורה מסיבות רבות, וכלל לא נראה שעומד להיות לכך סוף, אלא בגדר הביטחונית או משהו מעין זה. אחד הדברים העיקריים שאנו צריכים לעשות לעצמנו כיום הוא להתמרד נגד האשליות, ולהפסיק לחיות באשליות. השלנו את עצמנו פעמים רבות במאבק על גוש-קטיף, והשלנו את עצמנו פעמים רבות בתחומים אחרים. לא טוב לו לאדם לחיות באשליות, והצעד הראשון הוא להיפטר מהן ולומר לעצמך את האמת בפרצוף. אין דבר אמיתי יותר מהאמת. ייתכן שהיו תהייה", כתב כתגובת נגד לאמירת "היה לא תהיה" שיצאה קודם ההינתקות מפי הרב מרדכי אליהו.
לבטים דתיים-לאומיים
הוא ממליץ לעשות הרבה דברים, "אלא שאנו חלוקים מהם הדברים הנכונים שיש לעשות". לדבריו, חלק טוענים שיש להילחם במחיר גבוה מאוד כדי שפינוי יישובים לא יקרה ומשלה את עצמו שהמלחמה תעזור, וחלק עושה ובונה ללא חשבונות מסובכים מתוך הנחה שאדם צריך לעשות את האמת שלו, והשם יעשה הטוב בעיניו.
"חלק מאתנו סובר שיש לנסות להגיע להסכמה - ברגע שנתחיל לדבר בלשון הפשרה יהיה מי שידבר אתנו, והדבר חיוני גם מבחינה טקטית וגם מבחינת האמת, שהרי אין לנו ברירה אלא להכיר במציאות של מאות אלפי פלשתינים שאין לנו מענה לגביהם; חלק מאתנו סובר שיש להפנים שזה המצב ולהפנות את מאמצינו לבניין ארוך טווח - חלק סובר שהבניין הוא על ארץ ישראל וחלק סובר שהבניין הוא על החזרה בתשובה, וחלק סובר שזה בכלל צריך להיות קשור לצדק חברתי - ויש עוד הרבה חלקים", ממשיך הרב שרלו לתאר את ההתחבטויות הקימות בציבור הכיפות הסרוגות.
לא שותפים בניתוק מהאומה
לאחר שתיאר עד כמה המציאות סבוכה פנה להציע לשואל פתרון של המשך בנייה מתוך ידיעה עמוקה כפולה: "ראשונה בהן היא העובדה שלא כל מה שנבנה יצליח. אין לנו הסכם עם הקב"ה שהכל יצליח. אנחנו נבנה כל הזמן - חלק ייעקר, חלק ייהרס, חלק יצליח.
"עניין שני הוא שמגמת הבניין שלנו היא כלל ישראל. אין אני שותף בכל דבר המרחיק את כלל ישראל מאתנו. מעשים כמו שנעשו בחברון הרחיקו את כלל ישראל מחברון. על המשפטים כמו אנחנו לא נחבק וכדומה - הם נכונים כל עוד לא רוצים לחבק, אולם אם הם מביעים רצון להתנתק מהאומה אין אנו שותפים בכך. בדרך זו נצליח הרבה מאוד דברים לעשות".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה