מיגון יישובי עוטף עזה טרם הושלם

"ממצאי הביקורת מצביעים על ליקויים מהותיים בתהליך קבלת ההחלטות ויישומן... אף כי חלפו כבר כ-17 חודשים מאז החלטת הממשלה על תוכנית ההינתקות וצה"ל השלים כבר את יציאת כוחותיו מאזור חבל עזה, עדיין לא הושלמו עבודות המיגון ביישובים המאויימים ביותר". כך כותב מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס בפתח הדוח הראשון מסידרה של דוחות אשר יעסקו בנושא תוכנית ההינתקות המתפרסם היום (א', 22.1.06). דוח זה עוסק במיגון היישובים ב'עוטף עזה'.

המבקר ממשיך בדבריו הקשים על התנהלות משרדי הממשלה ואומר: "יתר על כן, הביצוע של חלק מהן אף לא החל, ועדיין לא סוכמה עם משרד האוצר יתרת התקציב שדורש משרד הביטחון למימוש התוכנית בכללותה".

בהקדמה לדוח המחזיק 27 עמודים כותב המבקר, כי "הדוח מצביע על כך, כי בנושא מיגון היישובים בגזרת 'עטוף עזה', למרות הגדרת האיום, הצורך והדרישה המבצעית, הרי לעניין שמירת חיי אדם, התנהל כאן, לצערי, תהליך בלתי סביר ובלתי יעיל, שנמשך לאורך תקופה ארוכה עם דיונים שהסתיימו ללא תוצאות יישומיות בשטח. מצב זה נמשך עד למועד ההינתקות ויתרה מכך: הוא נמשך עד למועד סיום הביקורת בחודש נובמבר 2005".

ראוי כי עבודות המיגון יסתיימו מוקדם כלל הניתן

בסיכום דבריו אומר המבקר, כי על משרדי הממשלה השונים לפעול תוך שיתוף פעולה ועליהם לבדוק ולסדר את התחומים הנוגעים לפעולת משרדם. הוא מוסיף כי לדעת המשרד מבקר המדינה "נוכח האיומים - ראוי כי פיקוד העורף יסיים את עבודות המיגון מוקדם כלל הניתן".

המבקר עוסק בדוח זה בשלושה נושאים עיקריים: תוכנית המיגון; ביצוע התוכנית; ותקציב. במסגרת נושאים אלו הוא דן בשורה של החלטות.

התוכנית התקבלה באיחור

בפרק תוכנית המיגון, כותב המבקר, כי התוכנית למיגון היישובים התקבלה באיחור וההחלטה על תיקצובה (ביולי 05) התקבלה כ-13 חודשים לאחר אישור תוכנית ההינתקות בממשלה וכחודש לפני ההינתקות בפועל. "העובדה כי הסיכום התקבל במועד מאוחר, העמידה בספק, באופן בסיסי, את היכולת לממש את התוכנית [מיגון היישובים, ע.ש] עד מועד ההינתקות".

לדברי המבקר, ההחלטה של פיקוד העורף למגן את הבתים ב'עוטף עזה' נגד רקטות קסאם ופצצות מרגמה על-ידי בניית חדרים ממוגנים, "משמעותה ירידה מהותית ביכולת המיגון, וכי התושבים אינם מוגנים בחדרי הביטחון מפני פגיעה ישירה של רקטות קסאם". הוא מוסיף, כי לא נמצא כל תיעוד כי בכלל התקיים דיון בנושא בקרב מקבלי ההחלטות.

צה"ל לא קיים עבודת מטה

המבקר ממשיך ותוקף את צה"ל ומציין, כי לא נתגלו מסמכים המצביעים כי התקיימה כל עבודת מטה אשר הקדימה את ההחלטה שלא למגן את היישובים מפני פגיעה ישירה של רקטות קסאם ופצצות מרגמה. כמו כן מזהיר המבקר, כי העבודות עלולות להתעכב עוד ממחסור בתקציב, מאחר וחלק מהתקציב של שנת 2006 כבר שועבד. "הכרחי כי הנושא יוסדר בדחיפות, זאת כדי למנוע הישנות של עיכובים בביצוע עבודות הקשורות למיגון היישובים עקב מחסור בתקציב, כפי שאירע בשנת 2005", אומר המבקר.

בפרק ביצוע תוכנית המיגון, סוקר המבקר את התקדמות העבודות ומציין, כי נכון לאמצע נובמבר, תקופת הביקורת, טרם הושלמו מרבית העבודות ובינהן: הקמת חומת מגן נגד ירי על התושבים, מיגון גגות בגני ילדים, בניית חדרי ביטחון, סלילת דרכי אבטחה, הקמת גדרות אלקטרוניות ותאורה סביב היישובים, הקמת שערים חשמליים ועמדות שמירה והסזפקת תיוד לכיתות כוננות ורכבי ביטחון ממוגני ירי.

מיגון העיר שדרות: נכון לנובמבר 2005 טרם מומש הפרויקט למיגון 31 מבנים בגני ילדים. מתוך 31 הגנים טרם החלה כל עבודה ב-24 גנים. טרם החל מיגון גגות בתי הספר, מאחר הוא בשלבי תיכנון ראשוניים.

מיגון יישובי עוטף עזה: נכון לסוף חודש ספטמבר 2005 חוץ משלושת היישובים צמודי הגדר [נתיב העשרה, כרם שלום ונחל עוז, ע.ש] מיגון גני הילדים בניר עם צפוי היה להסתיים בחודש נובמבר, טרם הושלמה עבודות המיגון בקיבוץ סעד.

ממצא מדאיג נוסף שעלה בבדיקת המבקר הוא כי בעוד שפיקוד הדרום של צה"ו ופיקוד העורף קבעו כי נדרש תקציב של 210 מיליון ש"ח כדי לספק "מענה מינימלי" למיגון 46 יישובים, הועבר תקציב מיגון של 85 מיליון ש"ח בלבד. המבקר מצין, כי לאורך כך "עולה החשש כי היישובים לא ימוגנו עד סוך שנת 2005 אפילו לא במענה מינימלי כפי שהגדירו צה"ל".

תגובת צה"ל

מצה"ל נמסר בתגובה לממצאי המבקר: "חליפת הביטחון שצה"ל מציב אל מול איומי הטרטור מרצועת עזה כוללת בתוכה מספר רב של מרכיבים, כשמרכיב המיגון הוא רק אחד מהם.

"התפיסה האסטרטגית של צה"ל מאז ומעולם הייתה שהמענה המרכזי לאיומים הביטחוניים הוא הרתעתי ומבצעי. נאמן לתפיסה זו נערך צה"ל בקווים החדשים מסביב רצועת עזה, עם תום מבצע הפינוי בהינתקות בספטמבר 2005, ופועל מאז בדפוסי פעולה חריפים וא-סימטריים כנגד ירי הקסאמים לעבר שטח מדינת ישראל. דפוסי פעולה אלה כוללים בין השאר: הצבת סוללות ארטילריה והפעלה רציפה של חיל האוויר אל מול מרחבי השיגור, פעולות סיכול ממוקד ופגיעה בתשתיות ייצור של רקטות ואף אכיפת שטחי בידוד באזורים בלתי מאוכלסים בתוך הרצועה, מהם מתבצע הירי.

"לצד זאת נערך צה"ל מיידית, עם אישורה בכנסת של תוכנית ההינתקות ואישר בתוך שלושה שבועות בלבד את התפיסה המבצעית להגנת יישובי עוטף עזה. זהו תהליך אישורים מהיר מאוד בהשוואה לתהליכי מטה רגילים.

"יש להדגיש כי בעוד מרכיבי הבינוי בקו הגבול ממומנים מתקציב הביטחון, את מרכיבי המיגון בישובים היה נדרש לתקצב בנפרד כתקציב אזרחי, תוך תאום מלא ואישור מראש של משרד האוצר וועדת הכספים של הכנסת. עיכובים בתהליכי האישור וההזרמה של תקציבי המיגון האזרחיים, כמו גם קיצור משך הזמן שבו ביצע צה"ל את משימת הפינוי הביאו לכך שמרכיבי המיגון בחלק מהיישובים טרם הושלמו.

"פיקוד העורף פועל להאצת תהליכי המיגון כנדרש, בכפוף להזרמה התקציבית. לצד זאת ממשיך צה"ל לפעול בנחרצות ובמידה רבה של אפקטיביות, כנגד תשתיות הטרור בעזה העומדות מאחורי שיגור הרקטות".