סירופ נגד שיעול לא ממש עוזר

תרופות לטיפול בשיעול, הנמכרות ללא מרשם, מועילות במידה מועטה ועלולות להזיק לילדים, כך קובעים מומחים אמריקנים בהנחיות חדשות שפורסמו השבוע.

ההמלצות, של הקולג' האמריקני לרפואת חזה, הן כי אנשים בוגרים יימנעו מהשימוש באנטי היסטמיניים (תרופות אנטי אלרגיות, המנטרלות את השפעת ההיסטמין), ובתרופות נגד גודש כדי לעצור את הנזלת הגורמת לשיעול.

שיעול הוא הסיבה העיקרית לכך שחולים פונים לטיפול רפואי, מסבירים המומחים. אך לא קיימות ראיות רפואיות כי תרופות לטיפול בכיח או חומרים מדכאים אחרים, ללא מרשם, אכן מקלים על השיעול.

ישנה עדות ניכרת לכך שסוגים ישנים של אנטי היסטמיניים מסייעים להפחית שיעול, כך שאם אין איסור להשתמש בתרופות אלו, מוטב לקחת משהו שהוכח כיעיל.

תרופות לטיפול בשיעול עשויות לעזור לחלק מהחולים. אך הן נושאות עימן את הסיכון להשפעה רבה מדי, ומסוכנות במיוחד לילדים. הדור הישן יותר של אנטי היסטמיניים לטיפול בשיעול כולל את הכלורפניראמין (chlorpheniramine).

תרופות חדשות יותר, הנמכרות כאנטי היסטמיניים כמו הקלריטין (Claritin) והזירטק (Zyrtec) אינן עוזרות לשיעול, על-פי הקווים המנחים.

השיעול - ייעלם עם הזמן

על-פי הקווים המנחים החדשים, בוגרים הסובלים משיעול חמור או מתסמונת שיעול בדרכי הנשימה העליונות, הידועה יותר כבעית ליחה מאיזור האף, צריכים להשתמש בסוגים הישנים של האנטי היסטמיניים עם חומרים נגד גודש.

שיעול שכיח מאד אצל ילדים. עם זאת, תרופות לטיפול בשיעול והתקררות אינן יעילות לילדים ויכולות למעשה להזיק. ברוב המקרים, שיעול שאינו קשור למצב ריאות כרוני, השפעות סביבתיות או גורמים ספציפיים אחרים, ייעלם מעצמו.

הקווים המנחים התפרסמו בעקבות מספר מחקרים שהראו, כי תרופות לטיפול בשיעול, ללא מרשם, אינן עושות הרבה יותר מאשר להציע הקלה לחולים מיואשים.

חוקרים דיווחו בחודש יולי 2004 כי דקסטרומתורפאן (dextromethorphan), שלעיתים קרובות נרשם כ-DM, ו-דיפנהידראמין (diphenhydramine), אנטי היסטמיניים, אינם מציעים לילדים הסובלים משיעול הקלה רבה יותר מאשר מים וסוכר. המחקר, שפורסם בעיתון "רפואת ילדים" הראה כי ילדים בדרך כלל מחלימים מהר ללא כל קשר לסוג הטיפול.

בשנת 2000 ארגון המזון והתרופות האמריקני (FDA) הזהיר כנגד השימוש בתרופות להתקררות וגלולות הרזיה ללא מרשם המכילות פנילפרופאנולאמין (phenylpropanolamine), לאחר שחוקרים גילו כי הן העלו את הסיכון לשבץ אצל נשים.