"מערכת הבריאות תרמה לאי שוויון"

מערכת שירותי הבריאות בישראל תרמה להתפתחות אי השוויון בבריאות, בין היתר על-ידי פריסת השירותים בארץ בצורה בלתי שוויונית וגביית השתתפות עצמית מהמטופלים באופן לא פרוגרסיבי. כך עולה ממחקר שהוצג בסוף השבוע האחרון, בכנס השנתי של איגוד רופאי בריאות הציבור, באוניברסיטת חיפה.

הכנס נועד להפגיש בין רופאי בריאות הציבור מכל רחבי הארץ על-מנת לדון, להתעדכן ולהחליף רעיונות בתחומי בריאות הקשורים לחברה. זאת, לאור התהליכים החברתיים המתרחשים בחברה הישראלית, ולאור קידום יעדי הבריאות לכיוון של חקיקה.

פרופ' ליאון אפשטיין, שערך את המחקר עם עמיתיו במכון ברוקדייל בירושלים, מסר: "מידע רב מעיד על אי-שוויון במצבן הבריאותי של אוכלוסיות שונות במדינה. כך למשל, נמצאו הבדלים בתוחלת החיים בין ערבים ליהודים, ובין מעמדות סוציו אקונומיים שונים. נתגלה גם אי שוויון בתמותת תינוקות התלוי בהשכלת האם, וכן פערים ברמת האיזון של סוכרת, בהתאם למעמדם הסוציו אקונומיים של תושבי ישובים שונים".

לדבריו, "הגורם המרכזי לאי השוויון בישראל הוא הבדלים סוציו אקונומיים, אך ממצאי המחקר מעידים שגם למערכת הבריאות בישראל יש השפעה על מצב זה ועליה מוטלת האחריות לצמצום אי השוויון".

פרופ' אפשטיין אמר, כי המשמעות החברתית הכוללת של אי שוויון בבריאות, הפכה בשנים האחרונות לנושא מרכזי במדינות רבות בעולם המערבי, אך לא בישראל. ממצאי המחקר מראים שיש צורך לקבוע מדיניות לאומית ברורה בישראל בנושא אי-השיוויון בבריאות. הוא מדגיש, כי תוכנית כזו תתאפשר עם גיבוי ונכונות של המערכת הפוליטית לפעילות לצמצום השפעת המעמד הסוציו-אקונומי על בריאותן של קבוצות חלשות בחברה.