רפורמה גדולה במינהל מקרקעי ישראל

הזוכים במכרזי מינהל מקרקעי ישראל, למכירת מגרשים לבניה למגורים, יקנו מעתה את הקרקע, במחיר המכרז, והיא תהיה בבעלותם המלאה, ולא בחכירה.

זוהי המהפיכה העיקרית שינהיג בקרוב מינהל מקרקעי ישראל. מועצת מקרקעי ישראל תתכנס מחרתיים, 11 בינואר, כדי לאשר את הרפורמה הגדולה ביותר בתולדות המינהל.

ההחלטה שתובא לאישור קובעת עוד, כי מי שחכרו בעבר מהמינהל מגרשים עירוניים לבניה למגורים - ומדובר באלפי מגרשים, אם לא בעשרות אלפים - יוכלו לקבל מעתה בעלות מלאה עליהם, ללא תשלום נוסף, בתנאי שישלמו את חובות העבר.

מי שחכרו בעבר מגרשים של יותר מ-500 מ"ר בישובים עירונים, יחויבו לשלם 9% עד 19% מערך הקרקע בעת המעבר מחכירה לבעלות. כן אפשר יהיה לרכוש בעלות מלאה על מגרשים המיועדים לבניית שכונות קוטג'ים בישובים חקלאיים וקהילתיים.

בסך-הכל, תאפשר ההחלטה להעביר 165,000 דונם מבעלות המדינה לבעלות פרטית. שטח זה הוא אומנם פחות מ-1% מכלל שטחה של המדינה, אך הוא מהווה חלק ניכר מהמגרשים העירוניים במדינה. הסדרת מסמכי הבעלות תהיה באמצעות חברות חיצוניות, שיזכו במכרזים שהמינהל יפרסם.

החלטה מהפכנית זו טעונה, ככל הנראה, גם שינוי בחוק מקרקעי ישראל, או לחילופין בחוק יסוד מקרקעי ישראל. חוקים אלו אוסרים כיום על המינהל למכור קרקע, ולכן המינהל החכיר קרקעות כל השנים, ולא מכר.

ההחלטה לא תחול על מגרשים לתעשיה או לתיירות, שגם בעתיד יוחכרו ולא ימכרו. נראה, שדין דומה יהיה לגבי מגרשים מסחריים. המינהל ימכור מגרשים אלו במכרזים, חוץ ממקרים מיוחדים.

שינוי מהפכני נוסף שיובא מחרתים לאישור, הוא הקטנת מספר נציגי הקק"ל במועצת המקרקעין ל-3. כיום, על-פי האמנה בין המדינה לקק"ל, יש לקק"ל זכות למנות 50% מחברי המועצה, ובפועל יש לה 12 נציגים ויותר. הקטנת מספר הנציגים היא בהסכמת הקק"ל, וככל הנראה תוגדר על-ידי שינוי באמנה.

להלן שינויים נוספים שיובאו לדיון מחרתיים במסגרת הרפורמה:

מכירת קרקע לזרים: בעל מגרש שירצה למכור אותו לזר, שאינו אזרח או תושב ישראל, יצטרך לקבל אישור של יו"ר מועצת מקרקעי ישראל. בכל חוזה בין בעל קרקע למינהל יאמר במפורש, כי מכירת המגרש לזרים תהיה טעונה אישור כזה. המינהל קורא לשרת המשפטים ציפי לבני להקים צוות או ועדה, שיכינוס הצעת חוק שתגדיר את אפשרויות מכירת קרקע לזרים (יצוין, כי בכמה מדינות בחו"ל אסור למכור קרקעות לזרים).

שומה עצמית: המינהל יפעיל לשנה, לניסיון, שומה עצמית של בעלי מגרשים לעיסקות קטנות, כגון הוספת דירה על מגרש או תוספת 10% לזכויות הבניה לצורכי תעסוקה. את השומה יעריך שמאי מטעם בעל המגרש, ושמאי המינהל יערכו בדיקה מידגמית, ויוכלו לעכב עיסקות אם השומה לא נראית להם.

שקיפות ומידע לציבור: המינהל יפרסם מעתה את סדר היום לישיבות מועצת מקרקעי ישראל, ואת הצעות ההחלטה שיובאו לפניו.

חלוקת עבודה המינהל-משרד השיכון: רוב הסמכויות בעניני קרקע יועברו למשרד השיכון, כולל פעילות באיזורי עדיפות לאומית, קרקע לזכאים ולאוכלוסיות מיוחדות, התחדשות עירונית ופעילות במסגרת הרשויות המקומיות. המינהל יתרכז מעתה ואילך, כנראה, בעיקר במכירת מגרשים ובמתן שירותים לציבור.

אי-פירסום מחיר מינימום: המינהל יפסיק לפרסם מחירי מינימום למגרשים שהוא מוכר במכרזים. השמאי יכניס מעטפה משלו לתיבת המכרזים. ועדת המכרזים תוכל למכור מגרשים גם מתחת למחיר המינימום.

מבנה המינהל: תבוטל החלוקה בת עשרות השנים למחוזות. המינהל יהיה בנוי מעתה ממטה ומשלוש חטיבות -החטיבה העיסקית שתרכז את עיקר הפעילות, חטיבת השירותים והחטיבה לשמירה על הקרקע. יעשה מאמץ לפשט הליכים, להקטין בירוקרטיה ולשפר את השירות לאזרח. יוקם צוות בין-משרדי לבחינת שינויים נוספים, בתיאום עם קק"ל.