הרב פסק: הפרסומות יכולות לקפוץ לי!

מי אינו מכיר את הפופ-אפ, אותם חלונות אינטרנט קופצניים, המרצדים בצבעוניות כל אימת שאנו פותחים אתרים. אותן פרסומות מעצבנות ומעיקות, שמסתירות את תוכן המסך ומפריעות לצפות בכתוב?

פרסומות אלו, הינן בעצם מקור ההכנסה היחידי של אתרי תוכן המספקים תכנים בחינם. על-מנת להתמודד עם הטירדה התקינו רבים ממשתמשי האינטרנט תוכנת חסימה לחלונות קופצניים. התוכנה בעצם חוסמת את הופעתם של פופ אפ, אך גוזלת למעשה את הבעלים של האתר. אבל למי אכפת?

מסתבר, שיש מי שאכפת לו מכך, ובפרט אם הוא מקפיד על כללי ההלכה האוסרים גזל. שאלה שכזו נשאל הרב יובל שרלו באתר מורשת. "האם מותר להתקין תוכנה שחוסמת פרסומות באופן גורף באתרי אינטרנט", שאל גולש ישר, "אני לא מתכוון לחסימת פרסומות שאינן צנועות או בוטות, אלא לסתם חסימה של פרסומות, מכיוון שהן לפעמים מציקות ואפשר לחסוך זמן טעינה וכאב-ראש על-ידי חסימה שלהן.

סוף האינטרנט החינמי

"ככל שידוע לי ושבדקתי, השאלה לא נשאלה קודם וקל לבטל אותה במנוד-ראש, אבל חשבתי על זה ופתאום הבנתי שאולי זה לא כל כך בטוח שזה מותר. האם מותר לי לנקוט צעד אקטיבי שפוגע בפירוש בפרנסתם הפוטנציאלית של בעלי האתר בעוד שאני נהנה מהתכנים שלהם, שבהרבה מקרים מבוססים על ההכנסה האפשרית מפרסום? האם זה הגון?

"אם אסור, מה ההשלכות של זה? מכאן נוכל להתגלגל הלאה ללפסוק שאסור לדבר בטלפון בזמן הפרסומות בטלוויזיה; שחייבים מתוך ההגינות להעיף מבט בפרסומות בעיתון, כדי לבדוק אם אולי יש שם משהו שמעניין אותנו וכו'.

"יכול להיות שבדוגמאות אלו שנשמעות אבסורדיות אני עונה לעצמי, אבל אני לא בטוח שזה בדיוק אותו דבר, שכן המודל של אתרי התוכן באינטרנט מורכב לרוב מתוכן ללא תשלום אבל `תמורת` צפייה בפרסומות, לפעמים אפילו לא לפי תשלום על לחיצה אלא על צפייה ממש, ויכול להיות שבחסימת הפרסומות הגולש פשוט פוגע בפרנסתו של בעל האתר ומנצל את טוב לבו או את היתרון הטכני שיש לגולש עם התוכנות המתקדמות לחסימת פרסומות. תודה רבה, רוני."

בהחלט שאלה שאלתית. ב-Ynet לדוגמא, מופיע תנאי מעורפל באשר לשימוש באתר: "התכנים ב- Ynet ניתנים לשימוש כמות שהם (AS IS). לא ניתן להתאימם לצרכיו של כל אדם ואדם". האם מכאן משתמע בנוסף, שעל-פי תנאי השימוש אסור לגולש גם לחסום את פרסומות?

באתר האינטרנט Znet, העוסק בענייני מחשבים, נכתב חזון אחרית הימים של בני סמית', מנהל אבטחה ברשת פרסום אינטראקטיבית, מתוך ראיון העוסק באופן כללי באזהרה ליצרני דפדפנים מפני שילוב חוסם פופ-אפ מובנה: "יצרני דפדפנים מוזהרים מפני חסימת פרסומות... האינטרנט החינמי יגיע אל קיצו, כאשר דפדפנים יחסמו פרסומות כברירת מחדל".

לאינטרנט כללים משלו

אם כן מה הפתרון לבעיה מורטת עצבים זו? הרב שרלו, המשמש כראש ישיבת פתח תקוה, וצרכן אינטרנט כבד בעצמו שמשיב לשאלות הגולשים באמצעותו לא התבלבל, והשיב לגולש את התשובה המקוונת הבאה: "זו באמת שאלה גדולה המחייבת מאמר בפני עצמו. ברם, התשובה הפשוטה היא שהדבר מותר".

בנימוק לתשובתו הסביר הרב שרלו כי האינטרנט מתנהל לפי דרכי ההתנהלות שלו, וכיוון שהכניסה לאתר אינה גובה מחיר וגם אינה מותנית בראיית הפרסומות, הרי שכל מי שמעלה דבר מה על האינטרנט הופך זאת לרשות הרבים אלא אם כן הוא מוכר את זה במפורש.

"מכאן שאין חובה לעבוד לפי האינטרסים שלו, כי אם לפי כללי המדיה", מסכם הרב שרלו.

צילום: [הרב שרלו. כללי המדיה קובעים]