מאומדנים ראשוניים של נתוני ביצוע התקציב שהוכנו באגף החשב הכללי במשרד האוצר עולה, כי הגירעון הכולל ללא מתן אשראי נטו בשנת 2005 הסתכם בסך של כ- 10.75 מיליארד ש"ח, שהם כ- 1.94% מהתמ"ג. זאת, לעומת גירעון מתוכנן של 18.9 מיליארד ש"ח, שהיו 3.4% מהתמ"ג בתכנון התקציב המקורי.
על אף הגירעון התקציבי, הסתיימה השנה בעודף פירעונות על גיוסים בהיקף של כ -3.8 מיליארד ש"ח.
הגירעון הכולל של הממשלה היה נמוך משמעותית מהתכנון התקציבי ונמוך בכ- 10 מיליארד ש"ח מהגירעון בשנת 2004. סך ההכנסות היה גבוה מהחזוי בכ- 1.5 מיליארד שקלים - שיעור הביצוע של ההכנסות עמד על 100.8% מהתחזית בתקציב המקורי: ההכנסות ממסים היו נמוכות במעט מהתחזית התקציבית, תקבולי המענקים האמריקנים נמוכים במעט מהמתוכנן (עקב הפרשי שער ולמרות קבלת סיוע כלכלי כפול) ואילו יתר ההכנסות - הפקדות המוסד לביטוח לאומי, תקבולי ריבית, והכנסות שונות - היו גבוהות מהחזוי.
שיעור הביצוע של הוצאות המשרדים (נטו) הגיע לכ- 98.1%. הביצוע היה נמוך בכ- 3.2 מיליארד שקלים מהתכנון בתקציב המקורי. שיעור זה משקף עלייה נומינלית של כ- 3% בהוצאות משרדי הממשלה, היינו עלייה ריאלית בהוצאות משרדי הממשלה של כ-1% כמתוכנן.
גורם נוסף לגובה הגירעון הינו ההיקף הנמוך של הוצאות הריבית: כ-3.2 מיליארד פחות מהחזוי. החיסכון שהושג השנה בהוצאות הריבית הוא פועל יוצא, בין היתר, של העודף המימוני שהשיגה הממשלה, שנוצר כתוצאה מהגירעון הנמוך, ירידת הריביות בשווקים, שנת השיא בהפרטה (הפרטת בנק לאומי ובזק) והרפורמה שביצוע החשב הכללי בניהול תזרימי המזומנים של הממשלה.
הגירעון למימון (גירעון כולל מתן אשראי נטו) הסתכם בסך של כ-8.4 מיליארד שקלים. הגירעון כולו מומן על-ידי תקבולי השיא של ההפרטה והרפורמה בניהול תזרים המזומנים של הממשלה, עובדה שאפשרה גיוס הון נטו שלילי (קרי עודף פירעונות על גיוסים) במטרה להוריד יחס חוב/תוצר.
גיוס ההון נטו בחו"ל היה שלילי והסתכם בכמינוס 1.6 מיליארד ש"ח, לעומת גיוס הון נטו חיובי בסך 2.7 מיליארד בתכנון המקורי. בנוסף, במסגרת הרפורמה שביצעו החשב הכללי מבנה הפיקדונות בבנק ישראל באמצעות המרה לשקלים של כ- 8.5 מיליארד ש"ח מפיקדון הערבויות של שנות ה- 90, אשר היה מופקד בפיקדון במט"ח בבנק ישראל.
סכום זה נרשם כ"גיוס הון", אבל למעשה הינו ייחוס תקציבי של הגיוס בעבר שנרשם בזמנו כפיקדון חוץ תקציבי. כתוצאה מהשינויים פסקו העיוותים במבנה הפיקדונות של הממשלה אשר התאפיינו בעודף גדול בפיקדון המט"ח ובגירעון גדול בפיקדונות השקליים.
גיוס ההון המקומי נטו היה גם הוא שלילי, והסתכם בכמינוס 2.2 מיליארד ש"ח, לעומת 8.3 מיליארד בתכנון התקציבי. הכנסות הון (הפרטה) הסתכמו בכ- 8.6 מיליארד שקלים, לעומת 4 מיליארד כמתוכנן בתקציב. התקבולים הגיעו מהפרטת לאומי (כולל מימוש אופציות) - 4.4 מיליארד שקלים ומהפרטת בזק - 4.2 מיליארד שקלים. ההכנסה מהפרטת בנק דיסקונט צפויים להתקבל בראשית 2006.
גירעון חודש דצמבר
בחודש דצמבר הסתכם הגירעון ללא מתן אשראי נטו בכ- 7.2 מיליארד ש"ח, כ- 67.5% מהגירעון השנתי. ההוצאות בדצמבר הגיעו לסך של כ- 23.8 מיליארד שקלים, מזה כ- 21 מיליארד בגין הוצאות המשרדים (לעומת הוצאות משרדים של 24 בדצמבר אשתקד) - סכום גבוה בכ- 60% מהרמה הממוצעת החודשית מתחילת השנה אך נמוך כאמור מדצמבר בשנה הקודמת.
הגידול המסורתי בהוצאות המשרדים בחודש דצמבר נובע, בין היתר, מתשלומי העברה כפולים המאפיינים את חודש דצמבר ואישור שינויים תקציבים, שאיפשר למשרדים לבצע הסטות מפעולות שלא הושלמו לפעולות אחרות.
ההכנסות ממיסים בדצמבר היו נמוכות הן מהחזוי והן מרמתן הממוצעת בחודשים הקודמים. הכנסות מס הכנסה הסתכמו בכ- 6.4 מיליארד שקלים בלבד והיו נמוכות בכמיליארד מהרמה החודשית הממוצעת השנה. זאת, בין היתר, עקב החזרי מס גדולים יחסית - ההחזרים של מיסים עקיפים וישירים גם יחד הסתכמו בחודש דצמבר בכ- 2.9 מיליארד ש"ח, גידול ריאלי של כ- 20% ביחס לדצמבר 2004.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה