אפליה מתקנת לתעשיה המסורתית

"עלינו להוציא את התעשיות המסורתיות מן ההתמודדות מול מפעלי הטכנולוגיה המתקדמת על כספי קרן המחקר והפיתוח. זו תחרות לא שווה, ובדעתנו להנהיג אפליה מתקנת לגבי התעשיות המסורתיות", כך אמרה לידיה לזנס, סגנית המדען הראשי במשרד התמ"ת, בראיון לביטאון התעשיינים, שיצא לאור בעת האחרונה.

סגנית המדען מסרה, כי המדען הראשי מתכוון להקטין את שיעור התמלוגים שיידרשו לשלם התעשיות המסורתיות תמורת הסיוע הממשלתי, ולהעמידו על 1% מכלל המכירות של מוצרים שנתמכו בידי המדען. זאת, לעומת 3% שמשלמות חברות הייטק קטנות ו-6% שמשלמות חברות ההייטק הגדולות.

על-פי נתונים שהוצגו בביטאון התעשיינים מתברר, כי תעשיות עתירות ידע בארץ משקיעות במו"פ 9.6%-17.6% מן המכירות שלהן, ואילו מפעלי התעשיה המסורתית משקיעים 0.1%-0.7% בלבד. מתוך תקציב של כ-1.2 מיליארד ש"ח שהוקצה בשנת 2005 לקרן המו"פ של המדען הראשי, רק 53 מיליון ש"ח (4.4%), הופנו לתעשיות המסורתיות.

מנתונים נוספים שפורסמו בביטאון התעשיינים מתברר, כי בענף ציוד תקשורת אלקטרוני בישראל עומד ממוצע ההשקעה במו"פ על 77% לעומת 19% בענף זה במדינות ה-OECD.

בענף המוצרים הכימיים בישראל עומדת ההשקעה במו"פ על 11%, לעומת השקעה של 25% בענף זה בקרב מדינות ה-OECD. בענף מוצרי המתכת בישראל מגיעה ההשקעה במו"פ ל-1%, לעומת 5% במדינות ה-OECD.

עוד מתברר מהנתונים, כי בענף מכונות וציוד בישראל עומדת ההשקעה במו"פ על 7% לעומת ממוצע של 16% במדינות ה-OECD, ואילו בענף המזון והמשקאות עומדת ההשקעה הממוצעת במו"פ על 1% לעומת השקעה של 5% בענף זה במדינות ה-OECD.

ד"ר אלי אופר, המדען הראשי אמר לביטאון התעשיינים, כי הגיע למסקנה שיש להטמיע את נושא המו"פ בתעשיות המסורתיות. לדבריו יש בהן פוטנציאל עצום למשק.

עוד אמר אופר, כי התחרות הגוברת בשווקים הבינלאומיים אינה משאירה סיכויים רבים לתעשיות שלא יבדילו את עצמן באמצעות פיתוחים טכנולוגיים וחדשנות. המו"פ הוא ללא ספק כרטיס כניסה לשוק הגלובלי עבור תעשיות מסורתיות רבות.

מהנתונים הסטטיסטיים מתברר, כי קיים פער ניכר בין ענפי ההייטק לבין התעשיות המסורתיות. בשנים 1995-2004 עלה פריון העבודה (התוצר לעובד) בתעשיה המסורתית ב-17% לעומת גידול של 55% בענפי ההייטק.

יורם בליזובסקי, מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמר לביטאון התעשיינים, כי כבר כיום, הפריון בענפים המסורתיים שלנו נמוך באופן ניכר לעומת תעשיות דומות בעולם המערבי.

כך למשל, התוצר לעובד בתעשיית המזון הישראלית מגיע לכדי מחצית מהתוצר לעובד בארה"ב ול-60% מהתוצר לעובד באירופה. בענפי המתכת עומד התוצר לעובד על 55% ממקבילו בארה"ב ו-75% באירופה. פערים אלו, אומר בליזובסקי, מקשים מאוד על התעשיה הישראלית להתחרות בשוק המקומי.