מבקר המדינה מגלה בדוח השנתי: ראשי ממשלות שרים ועובדי מדינה קיבלו מתנות תוך חריגות מהחוק

הבדיקה נערכה במשרד האפוטרופוס הכללי, בוועדת ההיתרים ובתשעה משרדי ממשלה: משרד ראש הממשלה, משרדי החוץ, האוצר, הבריאות, החינוך, החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, המשרד לקליטת עליה, משרד התיירות ובחברות ממשלתיות. במסגרת הבדיקה נשלחו כ-2000 שאלונים לגורמים הנוגעים בדבר.

בבדיקה נמצאו ליקויים אצל כל הגורמים שנזכרו לעיל. הליקויים עולים בחלק מהמקרים כדי עבירה פלילית על חוק המתנות. נביא כאן את עיקרי הממצאים [הערות חמורות נוספות בנוגע לאהוד ברק, ראו הקישור שלהלן]:

* מאז שנת 1980 (שנה בה נחקק החוק) ועד ספטמבר 1999 (תקופה של 20 שנה), נתקבלו במשרד האפוטרופוס דיווחים על 310 מתנות בלבד שקיבלו עובדי ציבור: שרים, מנכ"לים של משרדי ממשלה, מנהלים בכירים, וקצינים בכירים בצה"ל ובמשטרה. ואילו בתקופה שלאחר פתיחת החקירה של בנימין פוטין, ובעיצומה של פרשת הנשיא ויצמן, זרמו דיווחים רבים מאוד על המתנות שנתקבלו: מאוקטובר 1999 ועד יוני 2000 דווחו משרדי הממשלה על כ-2500 מתנות שהתקבלו;

* האפוטרופוס, הוועדה, נציב שירות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, קבלו לא פעם כי החוק אינו מיושם. למרות זאת, הנושא לא טופל כדבעי;

* במשרדים שבוקרו לא נמצא רישום נכון ומלא של המתנות. בחלק מהם לא נמצא תיעוד כלל וכלל למתנות שניתנו ואף לא למתנות שנתקבלו.

* במשרד ראש הממשלה אין מידע על רוב המתנות שנתקבלו בשנות כהונתם של ראשי הממשלה עד לשנת 1995, ואין מידע על מקום הימצאן, למעט חלק ממתנות אלה שהועברו בשנת 1996 לארכיון צה"ל. המדובר באלפי מתנות. הרישום החל רק ב-1995, ובאותה עת נרשמו מתנות שנמצאו במשרד ושהתקבלו בשנים קודמות. באחד הארונות נמצאו מופקדים 17 כלי נשק ותשעה פגיונות וחרבות, מקצתם מעוטרים. לא נצא רישום מתאים לכך. לגבי שמונה מכלי הנשק אין מידע מתי התקבלו ולמי מראשי הממשלה הם ניתנו במתנה. כמו כן לא ידוע מתי ולמי ניתנו במתנה הפגיונות והחרבות, פרט לחרב אחת שעליה יש כיתוב המעיד על מקבלה.

* במהלך 1999 בוצע שיפוץ במשרד ראש הממשלה, באגף המכונה מעון ג'. במהלך השיפוץ התגלו כ-15 מתנות, מקצתן יקרות מאוד. בין המתנות נמצאו שני כתרים גדולים ומעוצבים עשויים זהב. לאחר גילויים הם הועברו לשמירה בכספת נפרדת, אך גם לאחר מכן לא נרשמו כדבעי. עוד הועלה: שתי מתנות יקרות נוספות: חנוכיה מעוצבת ממתכת על מעמד אבן ואגרטל גדול ממתכת, לא נרשמו והם ניתנו בידיו של אב הבית.

* מיום שנכנס החוק לתוקף בשנת 1980, ועד יוני 2000, לא דיווח משרד ראש הממשלה בשמו של אף אחד מראשי הממשלה שכיהנו על מתנות שקיבלו (למעט מתנה אחת שדווחה ונמסרה למוזיאון ישראל לשימור). במילים פשוטות: כל ראשי הממשלות חטאו בכך.

* במשרד החוץ לא נמצא רישום של מתנות שנתקבלו עד יולי 1999, ולמשרד אין מידע עליהן. חלק מהמתנות פזורות במשרד החוץ, אולם תיעוד כדבעי אין בנמצא.
המבקר חושף מידע מעניין לגבי התנהלותו של השר שמעון פרס בנושא זה: בעת שסיים פרס את כהונתו בתפקיד שר החוץ (בנובמבר 1995) והתמנה לראש הממשלה, הוא לקח עמו 115 מתנות שהיו אותה עת במשרד החוץ, מבלי לתעד זאת כדבעי.
לפי דוח מבקר המדינה, ההפקרות חגגה גם לאחר מכן במשרד החוץ: בעת כהונתם (לפי הסדר הבא) של השרים: דוד לוי, בנימין פוטין (שהחזיק בתיק לאחר התפטרות לוי), אריאל שרון, ושוב דוד לוי.

* המבקר מגלה מימצאים חמורים נוספים בנוגע לפרס. לפי הדוח, לאחר שעבר פרס ללשכתו החדשה בבית האמות משפט (במשרד לשיתוף פעולה אזורי), הוצאו ממשרדו הקודם 115 מתנות שהיו ברשותו במשרדו הקודם. ואולם, למרות הרשימה הכוללת 115 מתנות, נמצאו ברשותו במשרד החדש רק 50 מתנות. "על מקום הימצאן של יתר 65 המתנותש ברשימת משרד החוץ אין רישום, היכן הן נמצאות, לא במשרד ראש הממשלה ולא במשרד לשיתוף פעולה אזורי, ואין יודעים היכן הן. עם המתנות שאינן כלולות ברשימת המשרד לפיתוח אזורי כמצויות במשרד זה, אך רשומות ברשימת משרד החוץ מ-8.11.95, נמנות גם מתנות יקרות ערך, כגון שתי תמונות של הצייר ראובן...".

* ח"כ יולי אדלשטיין נטל לביתו (וחלק אחר ללשכתו בכנסת), שלא כדין לכאורה, מס' מתנות ו/או מזכרות. "אשמח להציגם" בפניך, השיב למבקר.

המבקר קובע, כי החוק שבו עסקינן אינו נאכף, והצעות לשינוי החוק לא טופלו. אי לכך, הוא כותב, נותרו בעינם כמה נושאים המחייבים הסדר:

1) אין כללי ברורים ואחידים בדבר אחריותם של משרדי הממשלה לטיפול במתנות. יש להגדיר בבירור מהי מתנה אישית, ומהי מתנה הניתנת לבעל המשרה בתוקף תפקידו;