מחקר אקדמי חדש, שנערך באוניברסיטת חיפה, מנפץ היום (יום ד', 4.1.05) מיתוס נוסף בישראל, לפיו ליוצאי מערכת הביטחון קל יותר להשתלב במעגל העבודה.
"מאבקם של 'שועלי הקרבות' בעולם התעסוקה המודרני אינו פשוט, והידע והניסיון שצברו לא תמיד עוזרים להם בעת ניסיונם לפתח קריירה שנייה. חלקם מצליח יותר וחלקם פחות", אומרים ד"ר ערן ויגודה-גדות ושמואל גרימלנד מבי"ס למדעי המדינה, לאחר מחקר שביצעו בשיתוף פרופ' יהודה ברוך, מביה"ס לניהול באוניברסיטת מזרח אנגליה.
ממצאי המחקר העלו, כי עובדים שעברו הכנה טובה יותר לקראת הפרישה והם בעלי קשרים טובים יותר בשוק האזרחי יחליפו פחות מקומות עבודה, ומשכי העבודה שלהם יהיו ארוכים יותר. במחקר השתתפו 202 פורשים ממערך הביטחון הישראלי בתחומים מבצעיים, טכנולוגיים ומינהליים, שפרשו בעשר השנים האחרונות משירות הביטחון, ובהם קצינים בדרגות סגן אלוף, אלוף משנה ותת-אלוף או מקבילים להם.
מהמחקר עולה עוד, כי פורשים החשים בקיומה של פוליטיקה ארגונית רבה יותר במקום עבודתם החדש, ועובדים בעלי קונפליקט של עבודה-משפחה, יחליפו מקומות עבודה רבים יותר, ומשכי העבודה שלהם יהיו קצרים יותר.
"מחויבות לארגון משפיעה על ההצלחה בקריירה החדשה" מציין ד"ר ויגודה-גדות, "מידת ההצלחה בקריירה קשורה פעמים רבות למידת ההזדהות הערכית והנאמנות שמתפתחת בין הפורש ומקום עבודתו החדש".
"'שועלי הקרבות' פורשים בגיל צעיר יחסית שנע בין 40 ל-50, כשהם עדיין במלוא כוחם. הם מחפשים תעסוקה חדשה תוך ניסיון לפתח קריירה שנייה בעולם העבודה האזרחי, קריירה שתבטא את ניסיונם הרב את המיומנויות שרכשו בעת שירותם", מסביר ד"ר ויגודה-גדות.
המעבר מעולם עבודה בעל מאפיינים ארגוניים ייחודיים של סמכויות נוקשות, לחץ ומתח מרובים ומאפייני עבודה בלתי שגרתיים, אל עולם עבודה אזרחי בעל מאפייני תעסוקה שונים וסביבה ייחודית הוא חוויה הכרוכה בתהליך הסתגלות מורכב ומרובה קשיים.
החוקרים ממליצים לשפר את סיכויי ההתמודדות של הפורשים בעולם התעסוקה החדש באמצעות הקדשת משאבים גם להכנות בשלב המקדים לפרישה, אך גם לגורמים נוספים. התמיכה בבית, הקשרים החברתיים שמפתחים לאורך שנים והפוליטיקה הארגונית, קשורים באופן משמעותי להצלחה בקריירה החדשה ויש לתת עליהם את הדעת".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה