בנק זכאי לחשוף מידע על לקוח

בפסק דין עקרוני ביחסי בנק-לקוח, קבע (28.12.05) שופט בית משפט השלום בפתח תקווה, אורן שוורץ, כי בנק המתגונן מפני תביעה ייצוגית שהגיש לקוח רשאי במסגרת הגנתו לחשוף מידע בנקאי אודותיו.

עו"ד אריה רייזל, אשר ייצג בעבר את בנק לאומי באופן שוטף, הגיש כנגד הבנק, הן בשם עצמו כתובע והן כמייצג אחרים, בקשות לאישור תובענות ייצוגיות, בסך כולל של למעלה ממאה מיליון ש"ח.

כחלק מטענות ההגנה של הבנק במסגרת התגובות לבקשות, הצהירו עובדי הבנק, כי עו"ד רייזל השקיע בשוק המעו"ף סכומים ניכרים והפסיד אותם. לדבריהם, הוא מנסה לכסות הפסדים אלה על-ידי הגשת תביעות סרק בסכומי עתק כנגד הבנק.

בעקבות טענה זו הגיש עו"ד רייזל תביעה נוספת, בה תבע 500,000 ש"ח מהבנק בטענה, כי בתצהירי הבנק אוזכרה עובדת השקעתו בשוק המעו"ף וכן הפסדיו במסגרת פעילות זו, תוך פגיעה בסודיותו הבנקאית ובפרטיותו. דבר ש"רמס ברגל גסה" את זכויותיו תוך הכפשת שמו, כתב.

בנק לאומי באמצעות עו"ד יסמין לוינבוק ממשרד ב. לוינבוק ושות', טען, בין היתר, כי אין לצפות ממנו לשבת בחיבוק ידיים כאשר סכומי עתק וכן שמו הטוב מוטלים על הכף וכי קיימת לו זכות לגיטימית להתגונן כנגד תביעות לקוחותיו. לדברי הבנק, מאחר שחלק מתנאי הסף שעל תובע ייצוגי להוכיח הוא תום לב, הרי שיש רלוונטיות למניעיו של עו"ד רייזל בהגשת התביעות הייצוגיות כנגד הבנק.

בפסק דינו קיבל השופט אורן שוורץ את עמדת הבנק בקובעו, כי הסודיות הבנקאית איננה מוחלטת, וכי ישנם מקרים בהם "חובת הסודיות של בנק כלפי לקוחותיו נסוגה בפני ערכים אחרים". בהם, האינטרס לקיום הליך שיפוטי תקין והתגוננות הנתבע מפני נזק אפשרי בסכומי עתק. עוד קובע השופט שוורץ, כי במקרים של תביעת לקוח כנגד בנק בתובענה ייצוגית, רשאי הבנק במסגרת הגנתו לחשוף מידע בדבר פעילותו של הלקוח, שכן הנתונים הללו, "יש שיעידו על מניעיו של התובע הייצוגי וישפכו אור על תום ליבו".

בית המשפט דוחה את התביעה.