בכירים בשרות הציבורי לקחו לעצמם - עם פרישתם ממערכת הביטחון - כלי נשק אותם קיבלו במתנה, בעודם בתפקיד. חלק מכלי הנשק נעלמו, עם פרישתם של אותם בכירים ממערכת הביטחון. כך קובע מבקר המדינה אליעזר גולדברג בדוח שהגיש.
המדובר בכלי ירייה שניתנו במתנה לראשי הממשלה, לשרים, לקצינים בכירים בצה"ל ובמשטרה. המתנות הוענקו להם בפגישות עם ראשי מדינות מחו"ל, שרי הגנה, רמטכ"לים של צבאות זרים ונציגי תעשיות צבאיות בארץ. נטילת המתנות לחזקתם האישית מהווה לכאורה עבירה על חוק המתנות.
בבדיקה נמצא, כי חלק מאותם בכירים לא דיווחו על המתנות לאפוטרופוס הכללי או לוועדה למתן היתרים כדי לקבל לחזקתם האישית את המתנה. חלק מאותם בכירים אומנם פנו למשרד הפנים בבקשה לקבל רישיון להחזיק באותם כלי נשק. ואולם כאמור, עצם נטילת המתנה לחזקתם האישית לא דווחה כחוק. יתירה מכך: גם כאשר ביקשו בכירים לאשר להם להחזיק באותם כלי נשק, וסורבו, גם אז לא הועברו כלי הנשק לידי האפוטרופוס הכללי. המבקר מצא, כי רק שני כלי נשק מתוך 14 כלי נשק שנדרשו על-ידי הוועדה (מתוך 40 כלי נשק אודותם דווח לוועדה), הןעברן לאפוטרופוס הכללי. היתר, אל הועברו למרות שמדובר בדרישה הקיימת כבר שנים רבות.
מבקר המדינה מתייחס בדוח שערך ל-6 בכירים בשרות הציבורי:
* השר מתן וילנאי -
וילנאי מחזיק ברשותו שני רובים שניתנו לו במתנה מהתעשיה הביטחונית בעת שרותו בצה"ל. וילנאי לא דיווח על כך לאפוטרופוס הכללי ומימלא לא פנה לוועדת ההיתרים לקבל היתר להחזיקם אישית. וילנאי פנה למשרד הפנים וקיבל רישיון להחזקת הרובים.
בתשובתו למבקר המדינה מסר וילנאי, כי לא היתה לו מודעות לעניין באותה עת, "ואי הדיווח אודות קבלת כלי הנשק נבע מהעדר מודעות זו וטעות בלבד...". וילנאי ביקש לתקן טעות זו, למסור את הרובים למשמורת האפוטרופוס הכללי ולבקש ממנו לקבל היתר כדין, בתנאים שיקבע.
* ח"כ יצחק מרדכי -
מרדכי קיבל ארבעה אקדחים במועדים שונים. אחד מהם קיבל ב-1994 ממפעל לייצור נשק, והותר לו להחזיקו כל עוד הוא נמנה עם כוחות המילואים (וכך המצב כיום). לכן אין בזאת חריגה.
ואולם, לגבי שלושה נוספים שקיבל נמצאו ליקויים. מרדכי לא דיווח על קבלתם לאפוטרופוס, לא ביקש מהוועדה היתר להחזיק בהם ומימלא לא קיבל היתר להחזקתם. בספטמבר 1999 הועברו שני האקדחים למשמורת באגף הביטחון במשרד התחבורה, ולאחר כמה גלגולים ועל-רקע ביקורת המבקר הועברו שניים מהם למערכת הביטחון; לגבי האקדח השלישי פנה מרדכי לאפוטרופוס בבקשה להתיר לו להחזיק בו, ועד שיוכרע עניין זה הועבר למשמרת משרד הביטחון.
* יעקב פרי -
בסמוך למועד סיום כהונתו כראש השב"כ בפברואר 1995, קיבל פרי (המכהן כיום בתפקיד מנכ"ל סלקום) שני אקדחים במתנה: מהתעשיה הביטחונית וממשטרת ישראל.
פרי לא דיווח על כך לאפוטרופוס הכללי, לא ביקש ולא קיבל היתר מהוועדה להחזיקם. פרי פנה למשרד הפנים, ביקש וקיבל רישיון להחזיק בנשק.
בתשובתו למבקר המדינה אמר פרי, כי הוא הניח שמדובר במתנה אישית מחבר לעבודה. "סברתי אז, ואני סבור גם היום, כי נהגתי כשורה, כשהתיחסתי למתנה כמתנה אישית, מחבר לעבודה, שתחולת החוק אינה חלה עליה".
* ח"כ משה ארנס -
ארנס מחזיק שני אקדחים, אותם קיבל במתנה - האחד קיבל מהתעשיה הביטחונית ב-1991, בעת שכיהן כשר ביטחון; השני ממשלחת מדינה זרה. ארנס לא דיווח לאפוטרופוס הכללי, לא ביקש ולא קיבל היתר להחזיק בהם. ארנס מחזיק ברישיון ממשרד הפנים להחזקת האקדחים.
בתשובתו למבקר המדינה אמר ארנס, כי בזמנו ראה באקדחים מזכרות ולא היה מודע לכך ש"עלי לפנות לאפוטרופוס הכללי בנדון". ארנס הודיע למבקר, כי הוא פונה לאפוטרופוס הכללי במכתב שבו הוא מודיע לו שאין לו צורך באקדחים ו"אני ממתין להנחיותיו מה לעשות בהם".
* השגריר דוד עברי -
עברי קיבל במתנה שני אקדחים ורובה אחד, אותם קיבל במועדים שונים כשהיה מנכ"ל משרד הביטחון בשנים 1996-1985. עברי ביקש וקיבל רישיון ממשרד הפנים להחזיקם. ואולם, עברי לא קיבל היתר מהוועדה לקבלם או להחזיקם ברשותו.
עברי פנה בעבר לוועדה וביקש היתר להחזיק באחד האקדחים. הוועדה דחתה את הבקשה, וב-1989 הורתה על העברת האקדח לאפוטרופוס הכללי. עברי לא העבירו. בתשובה מדוע לא עשה זאת, מסר עברי למבקר המדינה בדצמבר 2000: "אכן, האקדח לא נמסר לאפוטרופוס מאחר ולא נענו לפניותינו הרבות בשאלה למי להעביר את האקדח". לכן, לדבריו, לא פנה גם בעניין האקדח הנוסף והרובה. היכן הם, נשאל, ועל כך השיב: "לאור הניסיון הקודם בתהליך המייגע והבלתי פתור החלטתו לאחסן אותו... במשרד הביטחון. הרוה אינו מצוי ברשותי הפרטית". ובעניין האקדח השיב: "למיטב זכרוני מסרתי אקדח נוסף למשמרת...".
* ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק -
על-פי דוח המבקר, הליקויים הנוגעים לברק הם החמורים יותר. לא רק בשל המספר הרב של כלי נשק שקיבל ונטל ללא היתר, אלא במיוחד נוכח זאת שחלק מכלי הנשק נעלמו ולא נמצאו בדיקה שערך המבקר.
בדוח כותב המבקר, כי בעת שכיהן ברק בתפקיד רמטכ"ל, פנתה לשכתו לוועדה בעניין הרבעה אקדחים ותת מקלע זעיר שהוא קיל במתנה מגורמים שונים. לגבי שני אקדחים ותת המקלע הזעיר (כלי נשק א', ג', ו-ה') קבעה עוודה בינואר 1995, כי "לאור ערכן הגבוה של המתנות.. נראה לנו כי אינן סבירות בנסיבות העניין..." ולכן דחו אתה בקשה.
בעניין שניה אקדחים הנוספים (אקדחים ב', ו-ד') החליטה הוועדה, כי בהעדר ראיה על שווי כלי הנשק שקיבל ברק, יש להעביר את כליה נשק לאפוטרופוס הכללי שינהג בהם לפי שיקול דעתו. בהמשך לאותה החלטה קבעה הוועדה, כי לאחר עיון נוסף, קבל כלי הנשק הנ"ל (ב' ו-ג') כמתנה שניתנה בחו"ל על-ידי תושב ואזרח חוץ, אינה חייבת בהיתר מהוועדה. בבדיקה שערך המבקר נמצא, כי עד נבובמר 2000 לא הופקדו כלי הנשק במשרד האפוטרופוס.
המבקר בדק מידע נוסף, לפיו קיבל ברק ב-1994 אקדח במתנה מהתעשיה הביטחונית (אקדח ו'). ברק ביקש וקיבל ממשרד הפנים רישיון להחזקתו. ואולם, הוא לא פנה לוועדה ו/או לאפוטרופוס הכללי להחזיק באקדח.
כאמור, משרד מבקר המדינה פנה לברק - הביקורת נערכה בתקופה שברק כיהן בתפקיד ראש הממשלה. בפברואר 2001 מסר ברק למבקר (ציטוט):
"1. אירועי השבועותה אחרונים לא איפשרו לי לבדוק בקשתך בצורה מלאה.
2. למיטב זכרוני וידיעתי:
אקדח ה' - למעשה תת מקלע זעיר - כלל לא נלקח על-ידי מלישכת הרמטכ"ל עם סיום תפקידי ולמיטב הבנתי עליו להימצא במטה הכללי.
אקדחים א', ב', ד' - הוחזרו על-ידי לצה"ל במהלך 1996 - ככל הזכור לי בסמוך לסיום תפקידי כשר בממשלה דאז. להערכתי הם נמצאים בנשקיה במטכ"ל או במצלח.
אקדחים ג', ו' - נמצאו ברשותי עד לאחרונה והוחזרו לצה"ל באמצעות קב"ט משרד רה"מ.
3. כאמור, כדי לוודא הפרטים יהיה צורך לחפש בנשקיות האמורות וכן לבוק פרטים במשרד הפנים.
אשמח לעשות זאת בהמשך".
כאמור, הבעיה החמורה ביותר נוגעת לברק, דווקא מחמת העלמם של כלי הנשק הרבים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה