משפט חוזר למורשע בביצוע מעשי סדום בקטין

שופטת בית המשפט העליון, מרים נאור, קיבלה את בקשתו של ארנלדו לזרובסקי, שהורשע בבית המשפט המחוזי בביצוע סדרת מעשי סדום ומעשים מגונים בקטין, לקיום משפט חוזר, זאת לאחר שבית המשפט המחוזי זיכה אדם אחר מביצוע עבירות דומות באותו הקטין.

יש לציין כי לזרובסקי סיים לרצות עונש של 4 שנות מאסר בגין העבירות שבהן הורשע, זאת לאחר שנוכה שליש מתקופת מאסרו.

בשנת 1997 הגיש צעיר בן 18 תלונה כנגד לזרובסקי וכנגד גרגורי שניידר, שניהם עובדי ניקיון בקאנטרי קלאב שאליו נהג הצעיר להגיע.

בעקבות קשיים במהלך גיוסו לצה"ל ובטרם פגישתו עם הקב"ן, סיפר הצעיר למשפחתו על המעשים שבוצעו בו בילדותו על-ידי השניים. למחרת היום התייצבה אימו של הצעיר בתחנת המשטרה והתלוננה על השניים. הצעיר שוחרר באופן זמני מצה"ל, ולאחר סדרת טפולים הוצב בשירות לא קרבי בסמוך לביתו.

בכתב האישום נגד לזרובסקי נטען, כי במהלך שנת 1991 נגע באיבר מינו של הצעיר כאשר התקלח במקלחות הקאנטרי, זאת כדי להגיע לגירוי וסיפוק מיני.

לאחר מכן ביקש ממנו לבוא אחריו לתא השירותים, שם ביצע בו מין אוראלי ואף אנס אותו. כתב האישום מתאר כי מעשים אלו נעשו מספר פעמים לאורך השנים 1991-1993.

כתב האישום שהוגש נגד שניידר ייחס לו עבירות דומות שנעשו לכאורה בין השנים 1993-1994.

בית המשפט המחוזי הרשיע את לזרובסקי בעבירות שיוחסו לו ובית המשפט העליון דחה את ערעורו.

אלא שבמהלך ערעורו של שניידר נתגלו סתירות וקשיים בעדותו של הצעיר. כך למשל קבע השופט המר, "לא יכולה להיות מחלוקת על כך, שהגילוי (של הצעיר נ.י) היה מתוכנן בעיתויו, כדי להשיג באמצעותו טובת הנאה (ביטול הצבתו ליחידה קרבית); טובת הנאה אותה לא הצליח להשיג בניסיונות בלתי נלאים בבקו"ם להורדת הפרופיל הרפואי, בדרכים "קונוונציונליות" של תלונות רפואיות".

עוד קובע השופט כי גרסת הצעיר לפיה סיפר למשפחתו על האירועים כתוצאה מסיוט שפקד אותו איננה אמינה. השופטת ברלינר הגדירה את תיאוריו של הצעיר כ"ביזאריות, כמעט הייתי אומרת גרוטסקיות...על גבול הפנטסטיות".

בבקשתו למשפט חוזר טען לזרובסקי כי יש לשנות את תוצאות משפטו, לאחר שבית המשפט קבע כי ראיה, עליה התבססה הרשעתו יסודה בשקר וזיוף, וכי קיים חשש לעיוות דין.

יש לציין כי היועץ המשפטי לממשלה סרב לבקשה בטענה, כי על אף הקשיים "לא נוצר ספק סביר באשמתו של המבקש, וזיכויו יפגע בצדק ובמראית פני הצדק".

בהחלטתה כותבת השופטת מרים נאור, כי בשיטת המשפט הישראלית אין כל כלל טכני לפיו יש לבטל את הרשעתו של אדם, רק מן הטעם שאדם אחר שהיה מעורב באירוע, זוכה מאשמה, אלא שבמקרה זה קיים חשש ממשי לעיוות דין.

"לא עצם הערכת המהימנות השונה של עדות המתלונן בתיקו של המבקש ובתיקו של שניידר היא העומדת בבסיס המסקנה בדבר חשש לעיוות דין שנגרם למבקש. מה שעומד ביסוד מסקנה זו הוא הסתירה המהותית והבלתי ניתנת ליישוב באורח ענייני בין הרשעתו של המבקש לבין זיכויו של שניידר בנסיבותיה יוצאות הדופן של פרשה זו" מדגישה השופטת נאור בהחלטתה.

בית המשפט קיבל איפוא את הבקשה לקיום משפט חוזר, והמשפט יתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב.