עבודות שירות וקנס למנהל חוף "לבנון"

בית המשפט המחוזי בנצרת גזר בשבוע שעבר על שלמה גואטה, המפעיל ומנהל את חוף "לבנון" שבכינרת, שישה חודשי מאסר - שירוצו בעבודות שירות, וכן קנס בסך כחצי מיליון שקל, לאחר שהורשע בעבירה על חוק איסור הלבנת הון.

בהכרעת דינו של גואטה נקבע כי הוא ביצע פעולות ברכושו על-מנת שהתאגיד הבנקאי באמצעותו בוצעו הפעולות לא ידווח את הדיווח שהוא מחוייב להעביר על-פי החוק.

בין השאר, ביצע הנאשם חמש משיכות כספים מחשבונו, וזאת תוך כמה ימים, כאשר כל משיכה היתה בסכום הנמוך מ-200 אלף שקל, אשר נכון לאותו מועד היה הסכום שמעליו חוייב הבנק לדווח לרשות להלבנת הון. החשבון ממנו נמשכו הכספים היה על שם אחיינו של הנאשם, וגואטה עצמו הוא זה שביצע את הפעולות על-פי ייפוי כוח שקיבל מאחיינו.

בכתב האישום לא יוחסה לגואטה כל "עבירת מקור", קרי לא נטען כלפיו שהכספים הנדונים הינם "רכוש אסור" על-פי החוק. הנאשם לא הכחיש את פתיחת החשבון, לא הכחיש את ביצוע המשיכות בסכומים הנקובים, ולא הכחיש את רצונו כי פעולותיו אלה לא תדווחנה. לטענתו, כל חששו היה שהדיווח הנדרש הינו לרשויות המס, ולכן עשה את מה שעשה.

גואטה גם הסביר כי מקור הכספים שהופקדו באותו החשבון הובאו על ידו מחו"ל והוחזקו במשך שנים מתחת ל"בלאטה". כמו כן הציג מספר סיבות לפתיחת החשבון על שם אחיינו ולא על שמו, וכן ניסה להסביר את משיכת הכספים באופן בו נמשכו, הכל על-מנת לשכנע כי אכן חששו היה אך ורק ממס הכנסה. טענותיו של הנאשם לא התקבלו על-ידי בית המשפט, והוא הורשע כאמור בעבירה שיוחסה לו.

בראשית גזר הדין ציינה השופטת גבריאלה (דה-ליאו) לוי את ההבחנה בחוק בין עשיית פעולות ברכוש אסור ועשיית פעולות במטרה שלא יהיה דיווח.

ב"כ המדינה, מצידה, הפנתה בדבריה לתכלית החקיקה ולעובדה שמנגנוני הדיווח שנקבעו בחוק הם הבסיס לכל המלחמה אותה מנסה המדינה לנהל נגד השיטות המתוחכמות להלבנת ההון.

היא ציינה את ההבחנה שבין שני חלקי הסעיף הרלוונטי, אולם לטעמה, מי שפועל ברכושו על-מנת למנוע דיווח, קמה כנגדו מעין חזקה לבוא ולהסביר מדוע פעל כך. לפיכך, משנכשל הנאשם להסביר את מניעיו, כפי שעולה מהכרעת הדין, אזי משבאים לגזור את עונשו, אין לערוך כל הבחנה בינו ובין מי שפעל ברכוש אסור. בסיכום הדברים, דרשה הפרקליטה הטלת עונש מאסר בפועל ארוך, כשעל בית המשפט להעמיד נוכח עיניו את העונש שקבע המחוקק של 10 שנות מאסר.

ב"כ הנאשם מצידה, טענה, כי משלא הואשם גואטה בכל עבירה המתייחסת לרכוש אסור, יש להתייחס אליו כמי שביצע פעולות ברכוש שאינו קשור לכל עבירה. אין, לדידה, להתייחס בגזירת העונש לכל טענה בקשר למניע שעמד אל מול פניו, עת עשה את המעשים, נוכח העובדה שלא הואשם ולא הורשע בעשיית פעולות ברכוש אסור.

בנוסף, הפנתה הסניגורית את תשומת לב בית המשפט לכך שבעת שעבר גואטה את העבירה היה חוק איסור הלבנת ההון בחיתוליו, וגם חוקריו של הנאשם לא הבינו את משמעותו לעומק. כמו כן הודגשה עדותם של עדי האופי ומכתבי התודה הרבים שהוצגו על-ידי ההגנה, אשר נשלחו אל הנאשם במשך השנים, והמלמדים על כך שסייע רבות לילדים נכים וחולי סרטן.

בסיכומו של דבר התבקשה השופטת גם לבטל את הרשעתו של גואטה, בעיקר בשל העובדה שנושא הפעלת חופי הכינרת עומד להיות מוסדר בקרוב, והרשעה תמנע מהנאשם לקבל זיכיון והוא לא יוכל להמשיך את החוף שהיה מפעל חייו.

השופטת לוי בחנה את הטיעונים השונים, ובחרה לציין בתחילה את התנגדותה למסקנת ההגנה מהפסיקה הרלוונטית, על-פיה משלא הוכח כי המעשים שעשה אדם על-מנת למנוע דיווח, נעשו ברכוש אסור, למעשה לא יועמד כלל לדין. לדעתו של בית המשפט, במקרה כזה, הרי שתינטל מהחוק כל נשמתו - הפירוש הנכון הוא, שבכל מקרה בו נעשות פעולות למניעת דיווח ניתן להעמיד לדין, ויחד עם זאת, על המחוקק להידרש להבחנות בין המצבים הנ"ל.

"סבורתני כי בסופו של יום לא ניתן לגזור גזירה שווה בין מי שביצע פעולות ברכוש אסור וגם עשה פעולות למניעת דיווח, ובין מי שבסופו של יום לא הועמד לדין בגין עשיית פעולות 'ברכוש אסור'.

"נכון הוא כי בהכרעת דיני לא קיבלתי את הסבריו של הנאשם כי עשה את פעולותיו אך ורק על-מנת להימנע מדיווח לרשויות המס. יחד עם זאת, העובדה כי הנאשם לא הואשם וממילא לא הורשע בעשיית פעולות ברכוש אסור, עומדת בפני עצמה ואין להכניסו לתוך מצב הביניים לו טוענת המאשימה בטיעוניה".

"אמת המידה", הוסיפה השופטת, "לענישתם של נאשמים אשר ביצעו את העבירה בה הורשע הנאשם, בלא שיוחסה להם כל עבירת מקור, אינה צריכה להיות אותן 10 שנות מאסר שקצב החוק.
אולם יחד עם זאת, העונש צריך להיות חמור במידה כזו שירתיע אנשים מלעשות פעולות אשר ימנעו את הדיווח, וזאת על-מנת לאפשר לרשויות אכן לתפוס את אותם אלה שעושים פעולות ברכוש אסור ולהילחם את מלחמתה של המדינה במלביני ההון, אשר כספם מושג באמצעות ביצוע עבירות כמפורט בחוק איסור הלבנת הון".

בית המשפט הטיל על הנאשם עונש מאסר של שישה חודשים, אשר ירוצו בעבודות שירות, וכן עונש של 12 חודשים על תנאי למשך שלוש השנים הקרובות.

בנוסף נקבע, כי "חילוט כספים אשר נתפסים אצל מי אשר ביצע פעולות על-מנת להימנע מדיווח, יתן מענה לענישה הראויה, באשר ידע כל מי אשר עושה פעולות כאלה כי חושף הוא עצמו לכך, שמעבר לעניין ההרשעה ומעבר לעניין עונש המאסר והקנס, כי כספים בשיעור כפי השיעור בו הוא מבצע את הפעולות האסורות, יחולטו".

לאור זאת, לאחר חישוב הסכומים בהן נעשו פעולות הנאשם - ואשר הגיעו לסך של כ-982 אלף שקל, הורה בית המשפט גם על חילוט של כחצי מיליון שקל מתוך הכספים שנתפסו.