האם ישראל תגן על שיטת העינויים?

סוכנות הידיעות רויטרס מדווחת הערב (רביעי, 21.12.05), כי שירות הביטחון הכללי של ישראל ישלח מספר נציגים לארה"ב, במטרה להעיד במשפט הנערך נגד תושב פלשתיני. החשוד חוזר וטוען, כי העדויות שנגבו ממנו "נעשו בדרך לא חוקית של עינויים מתמשכים בידי אנשי השב"כ". הנציגים הישראלים יידרשו לספק הסברים ולהגן על שיטת גביית העדויות.

זו הפעם הראשונה שבכירים משירות הביטחון ישתתפו בפורום בינלאומי הדן בשאלת העינויים. הנציגים יעידו במשפטו של מוחמד סאלח אשר הורשע במהלך השנה שעברה בארה"ב, יחד שני מהגרים פלשתינים, באשמת גיוס כספים לטובת ארגון החמאס בעזה.

פרקליטיו של סאלח צוטטו בתקשורת האמריקנית באומרם, כי העדויות שנגבו באו בעקבות מסכת עינויים קשים מצד אנשי שירות הביטחון הכללי, "ועל כן", הם טוענים, "אינן קבילות מסגרת המשפט המתנהל בארה"ב".

מה אומרים בישראל על שיטות העינויים?

בשנת 1999 דן בג"צ בעתירה שהגיש "הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל", אשר העלתה לדיון משפטי וציבורי את חוקיות השימוש של השב"כ באמצעי חקירה הכוללים הפעלת לחץ פיזי על הנחקרים, כשהדבר דרוש באופן מיידי להצלת חיים.

הרכב בראשו נשיא ביהמ"ש העליון, אהרן ברק, קיבל את העתירה וקבע כי על המדינה להסדיר בחוק את סמכויות החקירה של השב"כ.

טלטול נחקרים ומניעת שינה - אסורים

פסק הדין, שהתקבל ביום 06.09.99, קבע כי גם אם תרצה המדינה להסדיר בחוק את האפשרות שחוקרי שב"כ יוכלו להשתמש באמצעים פיזיים בחקירות, הרי שעל החקירות יחולו המגבלות הבאות:

א) מהלך החקירה לא יכלול שימוש בעינויים או ביחס אכזרי ולא אנושי כלפי הנחקר;

ב) פעולות כגון טלטול הנחקר, הושבתו בתנוחה מכאיבה, כיסוי ראש בשק ומניעת שינה לזמן ארוך, אינן מתחייבות מצורכי החקירה והן פוגעות בכבוד האדם של הנחקר - ועל כן אסור לבצען במהלך חקירה;

השופטים קבעו כי ייתכנו מצבים של "פצצה מתקתקת", מצב בו באמצעות חקירת החשוד ניתן יהיה למנוע סכנה מיידית הנשקפת לשלום הציבור - ניתן יהיה להשתמש בעינויים בחקירת השב"כ. "אך זאת צריכה לקבוע המדינה בחוק", נכתב בפס"ד. בשנת 2002 חוקקה הכנסת את חוק שירות הביטחון הכללי, המסדיר בחוק את פעולתו של השב"כ.