הארכת תוקף פטנט בישראל - על-פי התקופה הקצרה בחו"ל

במסגרת 40 הצעות החוק שהונחו הבוקר (21.12.05) על שולחן הכנסת ביום הדיונים האחרון לפני יציאתה לפגרת הבחירות, עבר בקריאה שניה ושלישית התיקון לחוק הפטנטים. במסגרת זו הובהר, כי צו להארכת תוקף פטנט תהיה התקופה "הקצרה ביותר בה מוארך הפטנט באחת המדינות המוכרות".

במסגרת גיבוש הצעת החוק ניטש מאבק חריף בין חברות פיתוח התרופות לבין חברות המייצרות תרופות גנריות (תרופות אשר תוקף הפטנט בהן פג ואושר לשווקם על-ידי חברות מתחרות - נ.י). זאת, לאור העובדה שהגדרת תקופת ההארכה לה זכאית חברה אשר מבקשת להאריך את תקופת הפטנט על המוצר שפיתחה, עתידה להשפיע בצורה משמעותית על שוק התרופות בישראל.

בתיקון לחוק שהתגבש אין קביעה של משך תקופת הארכה, אך החוק קובע, כי תקופת ההארכה תהיה בהתאם לתקופה ההארכה הקצרה ביותר מתוך רשימה של 20 מדינות, דבר שמיטיב עם חברות התרופות הגנריות אשר ייהנו, בכל מקרה ועניין, בקיצור תקופת הארכת הפטנט.

יש לציין, כי המחוקק קובע בחוק זה עיקרון בעייתי ביותר לפיו החוק הישראלי כפוף למעשה להחלטתם של רשמי פטנטים במדינות אחרות בעולם.

לטענת ארגון "פארמה ישראל", הצעת החוק שגובשה ממשיכה את "תהליך ההידרדרות במשטר ההגנה על זכויות הקניין הרוחני בישראל" כהגדרתם, וכי אישור החוק יביא למחיקה מיידית של כ-200 שנות הגנת פטנט לתרופות חדשניות, ולהגבלת האפשרות לקבל צווי הארכת פטנט בעתיד.

תומר פפר, מנכ"ל פארמה ישראל מסר: "התרענו בפני ממשלת ישראל מפני הידרדרות נוספת במשטר הקניין הרוחני. כיום, ישראל נמצאת ברשימה האמריקנית והאירופית של מדינות המפירות זכויות קניין רוחני. חקיקה דרקונית זו תוסיף ותרע את יכולתן של חברות התרופות בישראל למשוך לארץ השקעות במחקר ובפיתוח. פארמה ישראל הבהירה לאורך כל שלבי החקיקה את התנגדותה הנחרצת לחוק זה, אשר מאותת למשקיעים שלא להשקיע כאן".

תעשיית התרופות המקומית, אשר יוצגה על-ידי עורך הדין טל בנד ממשרד ש. הורוביץ ושות', תמכה בהצעת החוק הממשלתית, ואף פעלה כדי לקדם את התיקון לחוק.

לדברי עו"ד בנד מטרת התיקון היתה לתקן עיוות חמור שנוצר ביישום בחוק הפטנטים, עיוות אשר עלול היה להסב (ובפועל כבר החל לגרום) למערכת הבריאות נזק של מאות מיליוני שקלים, ולגרום לפגיעה קשה בתעשיית התרופות הישראלית.

עוד ציין עו"ד בנד כי "אלמלא תיקון חוק הפטנטים שעבר היום, גם לא ניתן היה לייצר בישראל את התכשיר הגנרי עבור השוק האמריקני, כמו גם עבור מדינות אחרות בהן פוקע הפטנט לפני פקיעתו בישראל. תעשיית התרופות המקומית, אשר השוק העיקרי שלה מצוי בארה"ב, היתה נאלצת להעביר את פיתוחו של אותו תכשיר, ואת ייצורו, מישראל לארה"ב".