הילד או הילדה שלכם סובלים מליקויי למידה. מהי תופעת ליקויי למידה, מי עלול לסבול מתופעה זו וכיצד מטפלים בה?
אגודת ניצן, המאבחנת ומטפלת מדי שנה באלפי ליקויי למידה בגיל הרך, נוער ובוגרים, מפעילה באתר האינטרנט שלה שירות המעניק תשובות לשאלות על כל מה שרציתם לדעת ולא ידעתם בנושא ליקויי למידה.
מהם ליקויי למידה ומהי הפרעת קשב?
ליקויי למידה פירושם מגוון הפרעות בתחומים כמו: קריאה, כתיבה, חשבון, האזנה, דיבור ולעיתים אף קשיים בתפישה חברתית. הגורמים ללקות למידה אינם קשורים בסביבה, אלא נגרמים למעשה עקב פעילות בלתי תקינה באזורים מסוימים של המוח. היום גם יש עדויות לאזורים הספציפיים שנפגעו. עם זאת, הסביבה מאוד יכולה להקל או להעצים את הלקויות. הנטייה כיום היא לאפיין כל אחת מלקויות הלמידה באופן ספציפי.
לקות בקריאה פירושה התפתחות לא תקינה בקריאת מילים ובכתיב. הבסיס לה הם קשיים בשפה המדוברת, קשיים בהבחנה בין צלילים וקשיים ביכולת לשלוף ולאחסן מילים בצורה נכונה.
קשיים בכתיבה יכולים להיות חלק מבעיות הקריאה או שנובעים גם מכיוון של התפתחות מוטורית לא תקינה. הילד לא מפתח את היכולת ליצור את האותיות במערכת כתב היד.
בחשבון אנו מדברים על קשיים בשליפה של נתונים וחישובים שמשפיעה אחר-כך על שליפה אוטומטית של פעולות החשבון הבסיסיות. בבסיס זה יש גם בעיות בשליפה ובאחסון, גם לכיוון של שפה וגם לכיוון של תפישה מרחבית או חזותית יותר.
סביב המעגל הזה של ליקויי הלמידה בקריאה, כתיבה וחשבון, קיים מערך שלם של הפרעות המסביר אותם: הפרעות בקשב, הפרעות בתפיסה, בזיכרון וכו'. בספרות עוסקים גם בקשיים נלווים בתקשורת חברתית, כלומר ילדים שלא מצליחים לנתח נכן מצבים חברתיים והתגובות שלהם במצבים האלה אינן אפקטיביות.
לגבי הפרעת קשב, זוהי הפרעה בספקטרום הפסיכיאטרי, כמו הפרעת "מטריה" מעל כל ליקויי הלמידה. כלומר, יכול להיות מצב של קיום משותף של לקות למידה והפרעת קשב, אך יש מצבים בהם קיימת לקות למידה בלי הפרעת קשב או הפרעת קשב בלי לקות למידה. האבחנה נעשית חד-משמעית על ציר הזמן. כלומר, אם יש לנו עדויות להתפתחות לא תקינה מגיל רך מאוד, אנחנו יכולים לדעת שהילד בסיכון לפתח ליקויי למידה, אך כשהקשיים מתעוררים פתאום בכיתה א' ופתאום בכיתה ו', האבחנה נעשית על ציר הזמן.
חשוב לאבחן, לטפל בבסיס, בהישגים עצמם, במיומנויות של הלמידה ואז לבדוק שוב אחרי תקופה. אם הילד לא צמצם את הפער בדברים הבסיסיים, הכיוון הוא שמשהו לא תקין.
מה ההבדל בין דיסלקציה לדיסגרפיה?
דיסלקציה ודיסגרפיה הם הסוגים הנפוצים ביותר של ליקויי למידה. ליקויי למידה הם בדרך-כלל מולדים ומשפיעים על הלמידה לאורך כל החיים.
דיסלקציה היא לקות בקריאה המתבטאת בקושי ברכישה תואמת-גיל של הקריאה, באיטיות בקריאה, בשיבושים ובקושי בהפקת משמעות מן הנקרא. מקצת לקויות הקריאה נגרמות בשל קשיים בתחום השפה, כגון קושי במודעות הפונולוגית (מודעות ליחידות הצליליות הבסיסיות שמרכיבות את השפה) וקושי בתחום מבנה המשפט. איחור ניכר וליקויים בהתפתחות השפה מנבאים, לעיתים, התפתחות דיסלקציה. קשיים אחרים בקריאה נגרמים בשל קושי בעיבוד המידע החזותי, כגון זיהוי הבדלים בכיוונים והבחנה בין צורות ועוד.
דיסגרפיה היא לקות בכתיבה, היכולה לבוא לידי ביטוי בקושי גרפומוטורי, כמו: לחץ רב מדי או מועט מדי על כלי הכתיבה, איטיות בכתיבה, שגיאות כתיב רבות, ניסוח שגוי של משפטים, הימנעות מכתיבה או שימוש בתשובות קצרות, כדי להימנע מכתיבה מרובה. רמת התוכן שהתלמיד מבטא בכתיבה נמוכה, לעיתים מזומנות, מרמת התוכן שהוא מביע בעל פה, וזאת בשל השקעת המאמצים בצד הטכני של הכתיבה וקשים בניסוח.
בחלק גדול מהמקרים, קשיים אלה באים על-רקע של קשיים במוטוריקה העדינה (כגון קושי באחיזת העיפרון), קשיים שפתיים (כגון קושי בהבחנה בין צלילי שפה וקושי בקישור בין צליל לאות), קשיים בתפיסה החזותית (כגון קושי בהבחנה בין אותיות) ו/או קושי בתיאום בין העין ליד.
מהי דיסקלקוליה וכיצד מאבחנים אותה באופן סופי?
דיסקלקוליה הינה לקות למידה בתחום המתמטיקה. כלומר, קושי ניכר ברכישה ובשימוש במיומנויות היסוד המתמטיות ובהבנתן. אבחון ההפרעה נערך על-ידי מאבחנים דידקטיים שהתמקצעו בתחום המתמטיקה.
אדם שאובחן כדיסלקט - האם קיים סיכוי שילדיו יהיו דיסלקטים?
כיום, ידוע כי לקויות למידה עשויות לעבור בתורשה במשפחות, מהורים לילדיהם ולכן חשוב להיות מודעים לכך ובמידת הצורך לפנות לאבחון מתאים.
האם כל איחור בקריאה הוא דיסלקסיה? מתי איחור צריך לעורר דאגה?
איחור ברכישת מיומנויות הקריאה נגרם מסיבות שונות ולא תמיד זו דיסלקסיה. לדוגמה: במקרים מסוימים נגרם האיחור ברכישת הקריאה בשל בשלות מאוחרת. ילד כזה, אם יקבל עזרה ברכישת הקריאה, עשוי לסגור את הפער. במקרים אחרים, ייתכנו סיבות רגשיות לאיחור ברכישת מיומנויות הקריאה. לכן לפני שמתחילים להגדיר את הילד ולהמליץ על אבחון, כדאי להתייעץ עם מורת הכיתה ולתת לילד עזרה לימודית.
לעיתים קרובות עזרה מעטה בעיתוי נכון מוציאה את הילד מן המצב שנקלע אליו והוא מתחיל להפיק תועלת מהלימוד בכיתתו. ילד שאינו מתקדם, למרות העזרה שמוגשת לו באופן פרטי במשך מספר חודשים, חייב לעבור אבחון דידקטי כדי לברר אם הוא זקוק לשיטות הוראה מיוחדות. לעיתים תידרש גם אבחנה פסיכולוגית, כדי לברר אם קיימות סיבות נוספות.
האם ניתן לטפל בלקויות למידה שונות באמצעות תרפיה באומנות, תרפיה בתנועה, תרפיה במוזיקה וכו'?
טיפולים מסוג זה יכולים להועיל כחלק מתוכנית טיפול שתכלול גם שיעורי הוראה מתקנת. כיום קיים מגוון רחב של טיפולים: תרפיה במוזיקה, תרפיה בתנועה, תרפיה באמצעות בעלי חיים (דוגמת רכיבה טיפולית), תרפיה באמנות ועוד - כל אלה מועברות על-ידי אנשי מקצוע אשר התמחו באופן ספציפי בסוג של תרפיה, והתאמת הטיפול נעשית תוך התמקדות בצרכיו הרגשיים, במצבו הנפשי ובאישיותו של הילד.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה