הסיכון לקטיעות רגליים אצל חולי סוכרת עלול לגדול

חלק מחולי הסוכרת נאלצים לעבור קטיעות רגליים עקב סיבוכי מחלה. כך עולה לרגל כינוס הרופאים השנתי של ה"חברה לרגל סוכרתית" שייערך השבוע, בימים ה'-ו', 24-23 לדצמבר 2005.

השנה הכריז ארגון הסוכרת הבינלאומי על שנת הרגל הסוכרתית, שהחלה לפני כחודש ימים (ב-14.11.05). בסימן זה נערך הכינוס השנה, כדי לנסות למצוא פתרונות לזיהומים המופיעים ברגליים של סוכרתיים, במיוחד כאשר הזיהומים כיום הפכו עמידים לטיפולים האנטיביוטיים הנפוצים, ומכאן שהסיכון לקטיעות רק עלול להתגבר.

מומחים בינלאומיים יגיעו לישראל כדי לדון על המשבר באופציות הטיפול באחד הסיבוכים הרווחים של מחלת הסוכרת - זיהומים ברגל הסוכרתית.

מחלת הסוכרת פוגעת בכ-10% מהאוכלוסיה בישראל. אחד הסיבוכים של המחלה הוא התפתחות כיבים ברגליים, המופיעים אצל כ-20% מחולי הסוכרת. כ-20% מקרב הסובלים מסיבוך זה ייאלצו לעבור כתוצאה מכך קטיעות, להן משמעות רבה מבחינה תפקודית ומוראלית, אך גם השפעה וסיכון למצב הבריאות הכללית.

ד"ר יצחק זיו-נר, מנהל המחלקה לשיקום אורטופדי במרכז הרפואי "שיבא" ויו"ר "החברה לרגל סוכרתית", מבהיר כי כיבים אלה קשים לריפוי, ובגלל טיפול בלתי הולם או מאוחר מדי, המצב עלול להידרדר לקטיעה.

לדבריו, אחת הבעיות הקשות היא איתור כיבים סוכרתיים בזמן. חלק ניכר מחולי הסוכרת אינם נבדקים ברגליהם על-ידי הרופא המטפל אפילו פעם אחת, והתוצאה ברורה. ה"חברה לרגל סוכרתית" חרתה על דגלה להפיץ את הידע אודות המניעה והטיפול ברגליים של חולי סוכרת, הן בקרב החולים והן בקרב המטפלים, על-מנת לצמצם את שיעור הקטיעות.

ד"ר זיו-נר הוסיף כי ארגון הבריאות העולמי הכריז בשנת 1989 על "אמנת סנט-וינסנט", לפיה היעד הוא לצמצם את שיעור הקטיעות ב-50%. "לדאבוננו שיעור הקטיעות לא צומצם אף בשיעור נמוך יותר, בישראל כמו ברוב מדינות המערב".