בנק ישראל מפרסם את מצבת הנכסים וההתחייבויות של המשק מול חו"ל לספטמבר 2005. מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח בבנק ישראל נמסר, כי יתרת ההתחייבויות נטו של המשק מול חו"ל (יתרת ההתחייבויות של המשק הישראלי לחו"ל בניכוי נכסיו בחו"ל) הסתכמה בסוף ספטמבר 2005 בכ-29 מיליארד דולר - ירידה של 5.4 מיליארדים בשלושת הרבעונים הראשונים של 2005. נתון המשקף קצב גידול מהיר יותר של הנכסים בחו"ל לעומת ההתחייבויות מול חו"ל.
יתרת הנכסים של המשק בחו"ל הסתכמה בכ-113 מיליארד דולר בסוף ספטמבר 2005 - גידול של 12.5 מיליארדים בשלושת הרבעונים הראשונים של 2005, שעיקרו נובע מגידול בהשקעות בתיק ני"ע למסחר. השקעות אלו משקפות את תהליך התאמת התיקים בקרב כל מגזרי המשק. במגזר העסקי, התאמה זו התבצעה בעיקר בסעיף פירעון האשראי במט"ח ממערכת הבנקאות, על-רקע הצמצום בפער הריביות. היא באה לידי ביטוי בהגדלת הפיקדונות של מערכת הבנקאות בחו"ל.
במגזר המוסדי ומגזר משקי הבית, התאמת התיקים התבטאה בגידול בהשקעות בניירות ערך בחו"ל, זאת על-רקע השוואת שיעורי המס.
יתרת התחייבויות המשק מול חו"ל הסתכמה בכ-142 מיליארד דולר בסוף ספטמבר 2005 - גידול של 7.1 מיליארדים בשלושת הרבעונים הראשונים של 2005. הגידול נובע מהשקעות ניכרות - ישירות ובתיק למסחר, של תושבי חוץ - ברבעון הראשון, ומעלייה במחירי הנכסים בתיק ני"ע למסחר ברביע השלישי.
בבנק ישראל מסבירים, כי התפתחויות אלו באו על-רקע העלייה באטרקטיביות של המשק, וההתאוששות בשוקי ההון בעולם והעלייה בתנועות ההון הבינלאומיות למשקים מתעוררים, בהמשך למגמה ששררה בשנת 2004. יתרת ההשקעות במניות (ישירות ולמסחר) של תושבי חוץ הסתכמה בכ-69 מיליארד דולר בסוף ספטמבר 2005. במהלך שלושת הרביעים הראשונים של 2005 ביצעו תושבי חוץ השקעות ישירות בהיקף של כ-3.5 מיליארדי דולרים - מגמה זו, שנמשכה גם בחודשים אוקטובר ונובמבר הביאה את ההשקעות הישירות לשיא גם בהשוואה לשנות הבועה.
מבנה הנכסים וההתחייבויות של המשק הישראלי מתאפיין בנכסים בחו"ל שהינם בעיקר לטווח קצר, בעוד שההתחייבויות של המשק לחו"ל הן בעיקר לטווח ארוך. בנוסף, עיקר הנכסים בחו"ל הם מכשירי חוב בעוד שחלק ניכר מהתחייבויות המשק לחו"ל הוא במכשירי הון. כך, ההשקעות הישירות וההשקעה במניות תיק למסחר מהוות 21% בלבד מהשקעות תושבי ישראל בחו"ל, בעוד ההשקעות הזרות בישראל באותן קטגוריות מהוות קרוב ל-51% מתיק ההשקעות של תושבי חוץ בישראל.
החוב החיצוני נטו הינו שלילי מאז 2001 (המשק מלווה נטו לחו"ל). יתרת עודף הנכסים (מכשירי חוב) מול חו"ל המשיכה לגדול במהלך שלושת הרביעים הראשונים של 2005, והסתכמה בסוף ספטמבר 2005 בשיא של כ-23 מיליארדי דולרים.
החוב החיצוני ברוטו של המשק ירד במהלך שלושת הרביעים הראשונים של 2005 ב-1.3 מיליארדי דולרים לכ-73 מיליארדים. משקל החוב הסחיר בסך החוב החיצוני נותר ברמה של כ-31% בסוף התקופה הנסקרת, רמה המשקפת את המשך השתלבותו של המשק הישראלי בשווקים הפיננסיים הגלובליים, ומעידה על יכולתם של המגזרים השונים במשק לגייס אשראי מחו"ל.
עוד נמסר מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח כי ישראל מקיימת עודף גדול של נכסים (מכשירי חוב) לזמן קצר, הנובע מן העובדה כי החוב הממשלתי, הוא ברובו לזמן ארוך, ואילו יתרות מט"ח של בנק ישראל והנכסים (מכשירי חוב) של המגזר הפרטי בחו"ל הם בעיקר לזמן קצר. עודף הנכסים (מכשירי חוב) לזמן קצר הסתכם בסוף ספטמבר 2005 ביתרה שלילית של כ-40 מיליארדי דולרים; עודף זה גדל ב-4.7 מיליארדי דולרים נוספים במהלך התקופה הנסקרת, בעיקר כתוצאה מגידול משמעותי בפיקדונות מערכת הבנקאות בחו"ל, המהווים חלק מן הנכסים לזמן קצר של המשק בחו"ל. יש לציין כי החוב נטו לזמן קצר מהווה רכיב מרכזי בהערכת הסיכון של כל משק, ועודף נכסים לזמן קצר תורם לשיפור דירוג האשראי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה