לשכת עורכי הדין מפרסמת היום (יום א', 18.12.05) דוח ראשון מסוגו בנושא התאבדויות עצורים בבתי המעצר. מסקנת הדוח: "בחמש השנים האחרונות התאבדו בבתי המעצר של המשטרה
כ-50 עצורים. את רוב המיקרים ניתן היה למנוע".
לדברי הלשכה הדוח מהווה נדבך נוסף בפעילות לשכת עורכי הדין במהלך השנים האחרונות להבטחת זכויות העצורים והאסירים, מתוך תפיסה שזכויות אדם אינן מסתיימות מאחורי חומות בתי הסוהר.
נתונים אלה, שנמסרו על-ידי המשטרה, אינם כוללים ניסיונות התאבדות שלא הסתיימו במוות.
בשבע השנים האחרונות אירעו בבתי המעצר המשטרתיים קרוב לתשעה מקרי התאבדות בממוצע בשנה. עוד עולה מן הנתונים, כי מקרי התאבדות מתרחשים בתחנות משטרה בכל הארץ.
הדוח מונה רצף מדאיג של התאבדויות שעלו לאחרונה לכותרות ביניהן, ניסיונו של הנחקר יצחק רט, שנעצר בפרשת "הסוס הטרויאני", להתאבד בקפיצה מהקומה השלישית בתחנת משטרת תל אביב ביוני 2005, התאבדותו בתלייה של אלירן גולן, שנאשם בניסיון לרצוח במטען נפץ אזרחים ערבים, בבית מעצר הקישון בספטמבר 2005, התאבדותו של נתנאל קנפו, בנה של ויקי קנפו, בתלייה בתחנת המשטרה בדימונה, והתאבדותה של ג'ולייט אבלינג, בת זוגו לחיים של "במבילי", בתלייה, בנובמבר 2005 בבית המעצר באבו כביר.
לדברי מחבר הדוח, עו"ד בני שטיינברג, יו"ר הוועדה לפיקוח על בתי המעצר של לשכת עורכי הדין, "הידע שנצבר בדיסציפלינות אחרות מלמד כי הלך נפש התאבדותי הוא זמני, כמעט רגעי. התאבדות ניתנת למניעה. מכאן שהתייחסות נכונה למי שנתון בסיכון לפגיעה עצמית, התייחסות שתוביל להרגעה ולוויסות מצוקות, עשויה להציל חיים".
הדוח מתייחס לגורמים לתופעה, ביניהם ההליך הפלילי, הטומן בחובו פגיעה בכבוד האדם ובחירותו ומטיל עליו אות קלון וגנאי. "אדם חשוד בעבירה פלילית נקלע למצוקה וחרדה בעוצמה גבוהה, כל שכן אם נעצר פעם ראשונה", אומר עו"ד שטיינברג. "השיעור הגבוה ביותר של התאבדויות מתרחש בבתי המעצר המשטרתיים, שקולטים את העצור עם מעצרו הראשוני, לאחר חקירתו. אולם דווקא במתקני המעצר בתחנות המשטרה אין מערכת שעשויה לתת מענה נפשי למצוקות קשות של עצירים".
גורמים נוספים הם היעדר מערכת סעד נפשי ותקנים לפסיכיאטרים, פסיכולוגים או עובדים סוציאליים בבתי המעצר, אמצעי פיקוח בלתי מספקים על עצורים המסוכנים לעצמם, שעלולים להחריף את הבעיה (הפרדה ובידוד), הקושי בנגישות של עצורים לייעוץ משפטי. עצורים רבים אינם זוכים לביקור עו"ד תוך זמן סביר.
המפגש עם עו"ד יכול להרגיע ולהפחית את חוסר הוודאות, וכן תנאי מעצר קשים - בעיקר צפיפות. במתקנים רבים עצורים שוהים בשטח של 2 מ"ר לאדם לעומת 4.5 מ"ר על-פי התקנות.
הדוח מונה שורה של המלצות לצמצום התופעה: הגברת המודעות לסכנה - הפצת החלטות והנחיות של קובעי מדיניות לכל ממלאי התפקידים, הקמת ועדה ציבורית לצמצום מימדי התופעה, הקמת מערכת של בריאות נפש במשטרה והקצאת תקנים של עובדים סוציאליים, שיסייעו למצויים במצוקה.
עיצוב פתרונות מתאימים לגבי אוכלוסיית המכורים וחולי הנפש, המצויה בסיכון מוגבר, למשל, באמצעות מתן תחליפי סם, שיפור בנגישות של עצורים לעורכי דין, שיפור תנאי המעצר. כאן יש לציין את המאבק הציבורי של הלשכה לא להחזיק אף עצור שאין לו מיטה, שנשא פרי, והמשטרה נדרשה להיערך לעניין על-פי צו בג"צ.
כמו כן, יש להים קו טלפוני חם - קו סיוע טלפוני זמין, אנונימי ודיסקרטי, שבאמצעותו ניתן להעניק סעד ראשוני לעצור. מוסדות שונים יכולים להפעיל קו כזה, כמו הסניגוריה הציבורית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה