ערפאת התקשר להתנצל על פצצות המרגמה; ראש הממשלה מאשים את היועץ רובינשטיין בהסגת גבול ובחדירה לענייני חוץ וביטחון

היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין פולש לשטחי מדיניות החוץ והביטחון של ישראל. אין זה מסמכותו לחייב את ראש הממשלה להעדיף את עצותיו בתחום הנורמטיבי. למעשה, רובינשטיין מסיג גבול.

דברים קשים אלה מסר ראש הממשלה אריאל שרון לבית המשפט העליון, בהודעה מטעמו כתגובה לעתירות שהגישו יו"ר האופוזיציה יוסי שריד והתנועה לאיכות השלטון.

עם או בלי קשר להודעה שהוגשה לבית המשפט העליון, גילה שרון היום (25.4.01), כי בעקבות הודעת ישראל על-ירי המרגמות אתמול על הישוב גדיד, התקשר יאסר ערפאת לבנו עמרי שרון, התנצל על ירי המרגמות והציע להקים ועדה שתברר נושא זה.

הודעת שרון ותגובת היועץ המשפטי לממשלה (בהן נרחיב להלן), ניתנו לבית המשפט העליון לקראת הדיון בבקשת העותקים להוציא צו ביניים, שיחייב את שרון להימנע משיגורו של בנו, עמרי שרון, כשליח אל יו"ר הרשות הפלשתינית יאסר ערפאת.

הודעת שרון הוכנה ונוסחה על-ידי עו"ד יעקב נאמן, יחד עם עו"ד דב ויסגלס. השניים הכינו את ההודעה לבקשת שרון, וזאת למרות מורת רוחו של רובינשטיין - שמנע, במקביל, משרון, לשכור עורך דין שייצגו בבית המשפט העליון בעתירה. שרון חתם אישית על ההודעה, וככל הידוע הוא מתכנן מהלכים מפתיעים נוספים בעניין זה. רובינשטיין מגלה בתשובתו לבית המשפט העליון, כי הוא דחה את פניית ויסגלס, שביקש לשוחח עמו בדבר נוסח ההודעה המתוכננת לבית המשפט.

בהודעתו מגלה שרון, כי בין ערפאת לבין עמרי שרון נקשרו יחסים מיוחדים, המאפשרים העברת מסרים בין השניים תוך אמונה הדדית כי הם מועברים באופן מדוייק. "כל מפגש בין עמרי שרון לבין יו"ר הרשות הפלשתינית טומן בחובו סיכוי של ממש למניעת שפיכות דמים", קובע שרון ומוסיף, כי בשל קרבתו המיוחדת של עמרי אליו (כבנו), נתפס הדבר גם אצל ערפאת כיתרון שלא יסולא בפז למדינת ישראל והוא מאפיל על כל חיסרון. שרון מציין, כי פגישה שתוכננה בין עמרי שרון לבין ערפאת לא התקיימה בשל החלטת רובינשטיין, והדבר מהווה פגיעה ממשית בסיכויים למנוע שפיכות דמים.

שרון ציין עוד, כי אין סכנה להשחתת מידות - חשש אותו מעלה רובינשטיין בהתנגדותו, כיוון שעמרי שרון הינו "אדם החף מכל אינטרס אישי ומכל אג'נדה פוליטית, עסקית ואחרת". שרון דוחה גם את "תיוגו" של עמרי שרון על-ידי רובינשטיין, כאילו מדובר בשליחויות ממלכתיות אותן יכול לבצע רק עובד וטוען, כי אין מדובר בשליח במובן המשפטי, אלא בשליח העוסק ב"העברת שדרים ומסרים".

בתגובתו לבית המשפט העליון טוען רובינשטיין, לעומת זאת, כי הטעם לפסילת עמרי שרון נעוץ בניגודי עניינים, ובחשש לנפוטיזם בשרות הציבורי. כשהשליח הוא בן משפחה, טוען רובינשטיין, נבצר מהשולח (שרון) להעריך באופן אובייקטיבי את ביצוע המשימה שהוטלה על שליחו. רובינשטיין מסביר, כי זה אך טבעי שראש הממשלה יראה בבנו אדם הנאמן עליו יותר מכל, אך מבחינת תקינות השלטון אין להתיר זאת.

רובנשטיין מסביר עוד בתגובתו, כי לו היה מדובר בשליחות חד-פעמית שעניינה פיקוח נפש, היה ניתן להשלים עם כך. אך כאן מדובר בהפיכת עמרי שרון לשליח קבוע, ולכן אין הדבר ראוי. רובינשטיין מגן בתשובתו על סמכותו ו/או חובתו לחייב את הממשלה בייעוץ האמור לא רק כאשר מדובר בפרשנות החוק, אלא גם בנורמות הציבוריות הראויות.

[הערה: בהעדר חוק ברור בנושא זה, סביר להניח כי אחת הסוגיות העיקריות בהן יצטרך בית המשפט העליון להכריע היא: האם חייב ראש הממשלה לציית ו/או להעדיף את הנחיותיו של היועץ המשפטי לממשלה בעניין הנורמות הראויות, י.י.].