הקהילה היהודית הפרואנית סובלת מעלייה בהתקפות אנטישמיות עליה. כך אומר הרב גוילרמו ברונשטיין, מנהיגה של הקהילה הכי גדולה ורבת השפעה בלימה הבירה, בריאיון ל"ג'ואיש טיימס". בעיר ישנם שלושה בתי כנסת, השייכים להתאחדות היהודית בלימה שקמה בשנת 1870.
הרב ברונשטיין מאמין שמחלוקות פנים קהילתיות הקהילה מתפתחות כתוצאה מאירועים חברתיים-פוליטיים מתפתחים בחבל הארץ אנדין הבלתי יציב.
"נדיר לשמוע הצהרות אנטישמיות בלימה, אבל לאחרונה היה גידול חד הנובע משתי סיבות עיקריות: ראשית, הגידול בקבוצות ניאו-נאציות, המהוות עדיין מיעוט זעיר אבל רעשני מאוד. הקהילה היהודית פוקחת עין על הפעילויות שלהם", אמר ברונשטיין.
"שנית, הקירבה של חברים מסוימים בקהילה היהודית לממשלת הנשיא אלג'נדרו טולדו והשפעתם כבדת המשקל לכאורה על החלטות ממשלה, חשפו אותנו לביקורות מסוימות. עם זאת חייבים לומר שיש חברי קהילה אהובים בממשלה הזאת, למשל, סגן הנשיא, דוד וייסמן, חבר הקהילה שלנו, שמאוד נערץ ואהוד בדעת הקהל".
בנוסף לסכנות שנגרמו בשל שתי הסיבות הללו מתהווה בפרו תנועה אתנית לאומנית, ההולכת וצומחת ומונהגת בידי שני אנשי צבא לשעבר - האחים הומאלה, שהובילו שתי מרידות קטנות נגד ממשלת טולדו.
"הם שונאי זרים מוצהרים וכיוונו את התקפותיהם בעיקר כלפי צ'יליאנים, כהמשך למתיחות הנמשכת מזה זמן רב בין פרו לצ'ילה, וכמובן - כלפי יהודים", אמר ברונשטיין.
ברונשטיין, ארגנטינאי לשעבר, החל את חברותו בהתאחדות היהודית בשנת 1985. ההתאחדות הינה קהילה קונסרבטיבית של יהודים גרמנים במקור, המונה כ- 200 משפחות.
"אנחנו בסך-הכל 3,000 יהודים בפרו, עם רק שלושה בתי כנסת עיקריים, בית הכנסת הקונסרבטיבי שלנו ושני בתי כנסת אורתודוקסיים אחרים. רוב המכריע של יהודי פרו חי בלימה, אבל יש קהילה קטנה באיקויטוס, העיר העיקרית באמזונה הפרואנית, כמו גם משפחות יהודיות שחיות זרעה משפחות יהודיות חיות בערים כמו ארקויפה, טרוג'ילו וקאזקו".
אירוע אנטישמי אירע לפני כשנה בבית הספר של הקהילה היהודית בלימה. בעת טקס סיום לימודים לבוגרי כיתות י"ב, נתקבלה בבית הספר שיחת טלפון אנונימית. הדובר על הקו הודיע כי במקום הוטמנה פצצה שתתפוצץ תוך דקות. הדובר סיים את דבריו בקריאת "הייל היטלר".
בחודשים האחרונים התקבלו גם איומים אנטישמיים נגד שלמה לרנר, השופט הממונה על ועדת הצדק והפיוס הלאומי. הוועדה מונתה לחקור את ההתקוממות הקטלנית של תנועת הגרילה "השביל המאיר", ואת העודף באמצעים צבאיים שננקטו נגד "השביל המאיר" בשנות השמונים ותחילת שנת התשעים, מלחמה פנימית שגבתה 80,000 קרבנות.
ועדת לרנר קבעה אחרי חקירה ממצה, ש- 53 אחוזים ממקרי המוות במלחמה ניתן ליחס ל"שביל המאיר" והשאר, 47 אחוזים היו באחריות הכוחות הפרואנים החמושים. הדוח מפרט איך רוב הקרבנות במהלך תקופת המלחמה היו אנשים חפים מפשע.
"האיומים נגד לרנר היו אנונימיים", אמר ברונשטיין, "אולם קרוב לוודאי הגיעו מכמה גורמים קיצוניים בצבא, ובאו בתגובה לדוח הוועדה, שהאשימה אותם בנקיטת כח מופרז".
ברונשטיין ציין ששלמה לרנר, פרופסור למשפטים באוניברסיטה הקתולית בלימה, הוא למעשה קתולי, משום שרק אביו יהודי, ואילו אימו קתולית. אחיו של לרנר, בוריס, בעל זיקה ליהדות וחבר בקהילתו של ברונשטיין.
המקרה של אלברטו פוג'ימורי, הנשיא הפופוליסטי לשעבר, שכיהן בתפקידו בשנים 2000-1990, היה במידה רבה גורם פלגני בתוככי הקהילה היהודית.
הוא נאשם בשחיתות ושותפות בהפרות של זכויות אדם בכמה ממקרי הטבח שקרו במלחמה נגד "השביל המאיר". פוג'ימורי ברח בחשאי מתביעה, כאשר עזב את ארצו באוקטובר 2000, בעת שאחיזתו בהגה השלטון התרופפה.
הוא אותר ביפן, שלח את התפטרותו לפרו בפקס, וחי ביפן כחמש שנים. רק לפני שבועות מספר עוכב פוג'ימורי בצ'ילה, והוא מוחזק לצורך הסגרתו לפרו על-מנת שיוכל להתמודד מול האישומים הרבים נגדו.
"הקהילה היהודית מאוד מפולגת באשר לפוג'ימורי. בעוד שהקהילה העסקית תומכת בו, הקהילה האינטלקטואלית מתנגדת אליו", אמר ברונשטיין. "אנשי העסקים רואים את האפשרות שפוג'ימורי ישוב לפעול, לאו דווקא כנשיא, כריאלית. אבל עם גוש בקונגרס של 20-15 מתוך 120 מושבים, כל ראש ממשלה נבחר יצטרך לנהל משא-ומתן עם פוג'ימורי כדי לנהל את המדינה. חברים אחרים בקהילה היהודית, בעיקר האינטלקטואלים, תופסים את חזרתו לפעילות של פוג'ימורי בכל אופן שיהיה, כאסון דמוקרטי למדינה".
בהמשך לתסבוכת אי השקט הפוליטי והחברתי בפרו, המיתון הכלכלי החמורה בשנים 2003-1997 השפיע על הרבה יהודים, שראו את הפיחות שחל בשכרם ואת חסכונותיהם היורדים לטמיון. היו בעיות כלכליות למוסדות היהודיים, אם כי לא היתה זו התמוטטות באותו סדר גודל של ההתמוטטות המוחלטת שנראתה בארגנטינה, למשל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה