בית המשפט: הבאסטות באילת יישארו בטיילת

בית המשפט העליון דחה (ב', 12.12.05) את בקשת רשות-הערעור שהגישה עיריית אילת על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, במסגרתה נעתר לבקשת רוכלי הטיילת הצפונית שלא לפנותם עד למתן פסק דין בתובענה הראשית בעניינם.

ראשיתה של הפרשה, אשר נדונה בתיקים רבים ובמספר ערכאות בשנים האחרונות, הינה בהסכם הפעלה שנחתם בשנת 98' לפיו העניקה העיריה זכות להפעיל דוכני רוכלות בטיילת הצפונית. הזכות ניתנה ל-59 דוכנים אולם בהמשך איפשרה העיריה גם לרוכלים נוספים לפעול - ומספרם הלך וגדל.

מספרם הגדול של הרוכלים גרם למפגעים שונים, בין היתר, לסיכונים בטיחותיים ותברואתיים מתמשכים. לאור זאת החליטה העיריה לפני שנים אחדות לטפל בבעיה, ולהביא לסילוקם של חלק גדול מן הדוכנים.

בעלי הדוכנים ביקשו מבית המשפט המחוזי בבאר שבע להוצאת צו נגד פיוניים בטענה שהם נמנים עם הקבוצה המקורית של 59 הרוכלים עימם נעשה ההסכם.

העיריה טענתה מנגד כי הרוכלים אינם מפעילים בעצמם את הדוכנים, אלא באמצעות אחרים, וכי יש בכך הפרה של הסכם ההפעלה, ולכן יש לאשר את סילוקם.

השופט אשר גרוניס ציין בראשית החלטתו כי אכן צויין בערכאות קודמות, כי בהיעדר הפעלה עצמית, ניתן להוציא את הדוכנים של אלה שאינם מפעילים אותם בעצמם אולם קבע כי העיריה לא תמכה את טענתה בבית המשפט המחוזי בתצהיר כנדרש. בהיעדר הסכמה של הרוכלים לטענה, כי אין הם מפעילים בעצמם את הדוכנים, מוטל היה על העיריה להוכיח זאת, ולוּ לכאורה. משלא באה הוכחה כלשהי, עומדת על-כנה טענתם של הרוכלים, הנסמכת על ההסכם שעשתה העיריה עימם בשנת 98'.

השופט גרוניס ציין אומנם כי בקשת הרוכלים בבית המשפט המחוזי נתמכה בתצהיר של רק אחד מהם, אולם לאחר שהעיריה לא חלקה בדיון על הטענה כי נעשה הסכם בינה לבין כל אחד מן הרוכלים, ניתן לראות את הטענה כאילו הוכחה.

לאור אלה פסק בית המשפט כי דינה של בקשת העיריה לקבלת רשות ערעור להידחות, והצו שהוציא בית המשפט המחוזי יישאר על כנו, כמו הדוכנים.