עיקול על צד שלישי - גם מבלי לדעת פרטים מדוייקים

בית המשפט העליון קיבל (ה', 15.12.05) את ערעורה של עיריית ראשון לציון על החלטת בית המשפט המחוזי שלא להכיר בעיקול שהטילה על חשבונות חייבים בבנקים שונים ובחברות ויזה וישראכרט, זאת מבלי לציין או לדעת האם קיים במוסדות אלה חשבון לחייב.

עיריית ראשון לציון ביקשה לעקל חשבונות בנק של חייבי ארנונה ותשלומי חובה עירוניים אחרים אלא שלא היה בידיה מידע באילו בנקים, אם בכלל, מנהלים החייבים את חשבונותיהם. לאור זאת, המציאה העיריה צווי עיקול לבנק הפועלים, לאומי, דיסקונט, המזרחי ולחברות ויזה וישראכרט.

הבנקים וחברות האשראי סרבו לקבל את צווי העיקול בטענה כי הצווים אינם מתייחסים לחשבונות ספציפיים של החייבים אצלם וכי אין עליהם חובה לספק לעיריה מידע בעניין זה. לטענת הבנקים, על העיריה לאתר בעצמה את פרטי חשבונות הבנק של החייבים ולהגיש את צווי העיקול לאותם סניפים.

בעקבות הסירוב פנתה העיריה לבית המשפט המחוזי אשר קבע, כי ללא המידע המפורט, אין להגדיר את המוסד הבנקאי בגדר "צד שלישי" ולא חלות עליו הוראות פקודת המיסים.

העיריה הגישה ערעורה לבית המשפט העליון, דבר שהוביל להצטרפותו של היועץ המשפטי לממשלה כצד לערעור במסגרתו תמך בעמדת העיריה וגרס, כי יש לגבש "הסדר מעשי בין הבנקים לבין הרשויות המקומיות שיאפשר ביצוע עיקול באמצעות סניפים מרכזיים של בנקים תוך קביעת נהלי עבודה והוראות בדבר תנאים מוקדמים שיש לקיימם כלפי החייב".

בתשובתם לערעור טענו הבנקים, כי הפצה המונית של צווי עיקול אל משרדיהם הראשיים אינה אלא "מסע דיג" ושימוש בהם "כמנוע חיפוש לצורך איתור מידע פיננסי על החייבים".

בפסק דינה קובעת השופטת אסתר חיות כי פקודת המסים מעניקה לחוב המיסים, ובמסגרתו לחובות אנונה, מעמד מיוחס, בכך שהיא מאפשרת את גבייתו של המס שהוטל ללא צורך בהכרעה שיפוטית לגביו וכי העיקול אצל צד שלישי "מייעל את הליכי הגבייה ותורם תרומה מהותית להשגת תכליתם".

עוד מציינת השופטת חיות, כי מפרשנות הוראות פקודת המיסים עולה בבירור כי ניתן להמציא צו עיקול לצד שלישי "גם אם אין כל ודאות שהנכס המעוקל אכן נמצא בידיו בעת הטלת העיקול".

"אין לדרוש מן הנושה שיקדים ויוכיח את דבר הימצאו של הנכס שלגביו מתבקש העיקול בידי הצד השלישי, כתנאי להטלת העיקול או כתנאי להמצאתו לידי צד שלישי. מן הראוי להסתפק בדרישה מתונה לפיה על הנושה להראות אחיזה סבירה כלשהי לכך שהנכס שאת עיקולו מבקשים אכן נמצא אצל הצד השלישי, אך לא יותר מכך", קובעת השופטת חיות ומציינת כי במקרה זה גובר האינטרס הציבורי שבגביית חובות מהירה ויעילה על זכותו של החייב להגנה על הפרטיות ועל החיסיון הבנקאי הקיים בדרך כלל, ביחסים שבינו ובין הבנק.

יחד עם זאת, מדגישה השופטת חיות, כי לבנקים ולחברות האשראי, עומדת הזכות לקבל שיפוי בגין ההוצאות הסבירות שהוציאו במסגרת הטיפול בבקשת העיקול ל"צד שלישי" שהגישה העיריה.

אל פסק דינה של השופטת חיות הצטרפו נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק והשופט אדמונד לוי בקבלם את ערעור העיריה.