עובדי חברות חיצוניות לא יוכלו להפעיל מחסני תדיראן קשר

עובדי חברת תדיראן קשר, השובתים ומתבצרים במפעלם זה חודש ימים, זכו בניצחון חשוב במסגרת מאבקם בהנהלת המפעל.
בית-הדין הארצי לעבודה קיבל (ג', 13.12.05) את ערעורם של ההסתדרות הכללית החדשה ונציגי העובדים כנגד החלטתו של בית-הדין האיזורי מלפני כעשרה ימים.

בית הדין האיזורי נעתר לבקשת תדיראן מערכות ותדיראן ספקטרלינק, להוציא צו המורה להסתדרות ולחבריה להימנע מלחסום את חצרי מפעל תדיראן קשר, "... ולאפשר גישה חופשית למבקשות למחסנים למשך תקופה של עד שבוע ימים מיום כניסתן לחצרי תדיראן קשר והפעלתן את המחסנים מבלי להעזר בעובדי תדיראן קשר, הן עובדים בהסכם קיבוצי והן עובדים בהסכם אישי, כל זאת על-מנת לשחרר את רכוש המבקשות...".

משמעות ההחלטה היתה, כי בית-הדין האיזורי מאפשר לעובדים מטעם העותרות גישה חופשית למחסני תדיראן קשר ואפשרות להפעילם באמצעות מערך המחשוב, הרובוטים והמלגזות - וזאת, על-מנת להוציא מהמחסנים טובין השייכים להן. בשלב הזה, לא היוותה תדיראן קשר עצמה צד להליך שהתנהל.

על החלטתו של בית-הדין האיזורי הוגש ערעור כאמור, במסגרתו התבקש גם צירופה של תדיראן קשר כמתייצבת לדיון. טיעונם המרכזי של החברות היה, כי לטעמם, שביתת עובדים מותר שתבוא לידי ביטוי בשני אופנים בלבד: האחד, הפסקת מתן עבודה, והשני, מחאה שאינה אלימה מחוץ לחצרי ושערי המפעל.

במענה לשאלת הרכב בית הדין, הסכים עורך הדין של תדיראן קשר, כי אכן לא ניתן להוציא ממחסני המפעל את הרכיבים הדרושים למשיבות ללא היזקקות ליד אדם, וכי נאסר עליו כמעביד לחייב את העובדים המאורגנים השובתים לבצע עבודה זו.

עם-זאת נטען, כי בתקופת השביתה רשאי המעסיק להמשיך ולהפעיל את מפעלו באמצעות עובדים אחרים והעובדים מצדם אינם רשאים, כבמקרה דנא, להפריע את המשך הפעלת המפעל, לרבות בדרך של חסימת שעריו ומניעת הוצאת סחורה ממחסניו. בתוך כך, טענו ב"כ המשיבות ותדיראן קשר, כי חלק מהעובדים ניהלו את מאבקם הקיבוצי באלימות.

מהצד שכנגד טען נציג ההסתדרות, כי הנהלת תדיראן קשר עושה כל שביכולתה על-מנת "לשבור" את המאבק הארגוני של עובדי המפעל, ובתוך כך, להעביר מן העולם את מתכונת העבודה המאורגנת בהסכמים קיבוציים. לטעמו, הנהלת המפעל אינה נרתעת מלהשתמש במשיבות על-מנת להשיג מטרותיה אלה. כמו-כן הודגש, כי החלפת עובדים שובתים בעובדים חיצונים אסורה על-פי הדין הישראלי, וכי כל שביתה גורמת, למרבה הצער, נזק לצדדים שלישיים, אך אין לאפשר ללקוח מפעל הניזוק מהשבתתו, להקטין נזקיו באמצעות הפעלת המפעל.

הרכב בית-הדין אשר כלל את הנשיא סטיב אדלר, השופטת נילי ארד, השופטת ורדה וירט-ליבנה, נציג העובדים שלום חבשוש ונציג המעבידים דוד בלומברג, בחן את טענות הצדדים, וקבע בראשית דבריו, כי במקרה דנן היה מקום לצרף את חברת תדיראן קשר להליך, כבר בעת הדיון בפני בית-הדין האיזורי, וזאת, "כי אין מקום ליתן סעד הנוגע לחצרי חברת תדיראן קשר ולמחסניה מבלי ליתן לה יומה להשמיע עמדתה".

בנוסף נקבע, כי צירופה של תדיראן קשר נדרש על-מנת לנסות ולברר לאשורם את הקשרים המשפטיים בין המשיבות לחברה, ובתוך כך, לעמוד על ההקשר התעשייתי הרחב של הסכסוך. לדעת בית-הדין, אי צירוף תדיראן קשר כבעל דין בהליך הראשון הוא כלשעצמו מצדיק ביטול החלטת בית הדין האיזורי.

בהמשך הדברים, בחן בית-הדין את סוגיית שכירת עובדים חלופיים לשובתים, בין ארעיים ובין קבועים, אשר יכולה לאפשר למעסיק להמשיך ולהפעיל את מפעלו כסדרו גם בתקופת השביתה ובכך לצמצם את נזקו.

"בבואנו לפסוק בסוגיה של הפעלת מפעל תדיראן קשר על-ידי עובדי מפעל של לקוח, שומה עלינו ליתן משקל לתכלית הוראת החוקים לעיל כמו גם לחשיבות הקנויה בשיטתנו לחופש ההתארגנות והשביתה. לדידנו, במציאות השוררת בארץ בתחום יחסי העבודה, אין לאפשר למעסיק שמפעלו מושבת, להפעיל את מפעלו באמצעות עובדי לקוחותיו, ובחסות בית הדין".

בית-הדין אף הוסיף, כי רשם לפני את הודעת ההסתדרות, על-פיה עובדי תדיראן קשר נענו במהלך השביתה לפניה ממשרד הביטחון לשחרר ממחסני המפעל פריטים שהיו נחוצים לצה"ל. כמו-כן הצהיר ב"כ ההסתדרות, כי אם נציגי הנהלת המפעל ימציאו פרטים בנוגע לעסקה מסויימת או לפריטים ספציפיים, שבאי הספקתם יהא כדי לגרום "קושי קריטי", העובדים יענו לבקשה.

לאור האמור לעיל, בחר בית-הדין הארצי לקבל את ערעורה של ההסתדרות, וביטל את הצו שניתן על-ידי בית הדין האזורי. נקבע, כי אין לאפשר לעובדי חברות חיצוניות לתדיראן קשר ולסכסוך בחצריה, להיכנס למפעל ולהוציא פריטים ממחסניו על כל הפעולות הכרוכות בכך.