לגלית - סקר נהיגה

ישראל לעומת אירופה
האם הנהג הישראלי דומה או שונה?

סקר שבוצע בישראל באמצעות מכון מדגם ובתיאום עם תאגיד מכוני המחקר SARTRE 3 באירופה משווה לראשונה את התנהגות הנהגים בישראל לעומת עמיתיהם באירופה

סקר SARTER (Social Attitudes Towards Road Traffic Risk In Europe) הוא סקר בינלאומי מקיף הנערך ברחבי אירופה מדי חמש שנים. השקר בוחן עמדות של נהגים בנושאים הקשורים לבטיחות בדרכים, כולל דיווח עצמי של הנהגים על התנהגותם הם ועל התנהגות אחרים.

סקר SARTER III נערך בשנת 2004 וכלל 23 מדינות. עמותת "אור ירוק" בתאום עם תאגיד מכוני המחקר של SARTER III באירופה, ערכה בשנת 2005 סקר דומה בקרב 1000 נהגים ישראלים. תוצאות הסקר מאפשרות לראשונה לנתח את מצב הנהג הישראלי ולהשוותו לנהג האירופאי באופן מסודר ושיטתי ולא על סמך השערות והשוואות לא מוכחות. הסקר שערכה עמותת "אור ירוק" שבחן עמדות והתנהגויות של נהגים בישראל בהקשר לבטיחות בדרכים: מדיניות בטיחות, הערכת סיכונים, תפיסת האכיפה, מהירות, שתייה ונהיגה, דיווח עצמי על התנהגותם והתנהגות אחרים בדרך והתנסות בתאונות. הסקר נערך בקרב מדגם ארצי מייצג של 1004 נהגים פעילים, בראיון פנים אל פנים בבית הנהג. במסגרת המחקר הושוו גם נתוני תחבורה בסיסיים הקשורים לבטיחות ברמה הארצית (כגון מספר המכוניות, נסועה, מספר תאונות ונפגעים).

המחקר נערך על ידי ד"ר דוד זיידל, ד"ר אורית טאובמן - בן-ארי וד"ר ציפי לוטן, כאשר את הסקר בפועל (בשלוש שפות) ביצע מכון מדגם. המחקר נעשה בתאום עם תאגיד מכוני המחקר 3 SARTRE באירופה. בפעם הראשונה בישראל נערך בנושא זה סקר באותה שיטה, ותוך שימוש באותן שאלות בדיוק, כפי שנעשה ב- 23 מדינות באירופה. ניתוח משותף של תוצאות הסקרים מ-24 מדינות ברמות שונות של תשתית תחבורה ובטיחות, איפשר לבדוק את מיקומה היחסי של ישראל בהשוואה למדינות אחרות באירופה.

ד"ר דוד זיידל, מצוות המחקר שערך את הסקר, מביא כמה דוגמאות בנוגע לנהג הישראלי כפי שעולה ממצאי הסקר, בהתייחס להשערות הרווחות על עמדות והתנהגות הנהג הישראלי:

"ישראל היא מדינה מפותחת מבחינה מוטורית" - האומנם?
דרך אחת לבחון רמה מוטורית היא באמצעות השוואת מספר מכוניות פרטיות לכל 1,000 מבוגרים. הגרף מראה שמקומנו יותר קרוב לרמה של מדינות מזרח אירופה. בדומה למדינות אלו, גם בישראל חלקן של הנהגות באוכלוסיית הנוהגים בפועל קרוב לשליש, בעוד שבמדינות המערביות חלקן קרוב יותר למחצית.

"יחסית לארצות אחרות, במדד התאונות אנחנו במקום טוב באמצע"
לא בדיוק. במדד של הרוגים יחסית למספר תושבים, ישראל בחברה טובה, מיד אחרי בריטניה, שוודיה והולנד. אך בעוד שמדינות אלו ואחרות טובות גם במדדים אחרים של תאונות (כלומר, מעט הרוגים יחסית למספר כלי רכב, או יחסית לנסועה), המיקום של ישראל הוא אמנם באמצע, טוב יותר מאשר מדינות מזרח אירופה ומאשר יוון, אך עדיין גרוע ממדינות כמו בריטניה, הולנד או פינלנד. ישראל במצב גרוע במיוחד בתחום תאונות הולכי רגל ותאונות ילדים. רבים מהילדים הרוגי התאונות נהרגים כהולכי רגל.

האם בעיית הבטיחות מעניינת את הישראלים?
לישראלים יש דאגות רבות, כמו טרור אבטלה ופשיעה - אך הדבר המדאיג אותם ביותר הוא תאונות הדרכים. כמעט 90% מהמשיבים - יותר מאשר בכל מדינה אחרת באירופה - רואים בתאונות את הבעיה המדאיגה אותם ביותר. 6% מהמשיבים מדווחים כי בשלוש השנים האחרונות היו מעורבים, בתור נהגים, בתאונת דרכים עם נפגעים. 22% מהמשיבים מדווחים, כי בשלוש השנים האחרונות היו מעורבים בתור נהגים בתאונת נזק בלבד. בני משפחה של 30% מהמשתתפים בסקר נפגעו בעבר בתאונות דרכים בדומה לנהגים ברוב מדינות אירופה, 90% מהנהגים בסקר סבורים שעד שנת 2010 על המדינה להפחית את מספר ההרוגים בתאונות דרכים לפחות לחצי.

"הנהג הישראלי מסוכן". השאלה היא, בעיני מי?
כאשר שואלים נהגים באופן ישיר מי מהם נוהג באופן מסוכן, בכל המדינות סבורים נהגים שהם עצמם נוהגים באופן פחות מסוכן מנהגים אחרים. רק מעטים מייחסים לעצמם התנהגות מסוכנת יותר. כך לדוגמה, 7% מהנהגים הישראלים דרגו עצמם כמסוכנים יותר מאחרים (אחוז השלישי בגודלו, אחרי סלובקיה וקפריסין) בעוד 76% מהנהגים הישראלים חשבו שהם פחות מסוכנים מאחרים (אחוז השני בגודלו, אחרי פורטוגל ואירלנד).
דרך אחרת לבדוק סיכון היא לשאול לגבי התנהגויות שנחשבות למסוכנות. האם הנהגים הישראלים לוקחים יותר סיכונים מנהגים במדינות אחרות? לא במיוחד, כאשר הדבר נוגע לעצמם. רק 2% מהנהגים השיבו שהם נוהגים לעקוף ברגע האחרון או במצב שספק אם ניתן לעקוף (מקום שביעי בין 24 המדינות) כאשר בארבע מדינות - סלובקיה, צ'כיה, יוון וקפריסין- אחוז המדווחים, כי הם עוקפים באופן מסוכן מגיע ל 14%-18%.
אך נראה שנהגים בישראל לוקחים יותר סיכון מנהגים במדינות אירופה, כאשר הסיכון הוא של הולך הרגל. ישראל במקום הראשון באחוז הנהגים, שלדבריהם, לעיתים קרובות אינם נותנים זכות קדימה להולכי רגל.

"ישראלים אוהבים לנהוג מהר יותר?"
חלק מהישראלים אוהבים לנסוע מהר והם גם אלה שהיו רוצים מהירות חוקית גבוהה יותר.
בתרשים הבא כל מדינה מיוצגת על ידי ריבוע שמציין שני ערכים: אחוז נהגים שדיווחו כי נסעו מעל המהירות המותרת, בכל סוגי הדרכים; ואחוז הנהגים שמעדיפים להעלות את המהירות המותרת. התרשים מראה שבהשוואה לנהגים באירופה, נהגים בישראל (ירוק) גבוהים בשני המדדים - 23% נוהגים במהירות מופרזת, ו-32% המבקשים להעלות את המהירות המותרת. בכל הארצות מהירות מופרזת ורצון להעלות את המהירות המותרת נוסעים ביחד.

13% מהנהגים קיבלו, לדבריהם, דו"ח מהירות במהלך שלוש השנים האחרונות. המספר מתאים מאוד למספר הדוחות בסטטיסטיקה של משטרת התנועה. יחסית למדינות אירופה זה אינו אחוז גבוה במיוחד (בשמונה עשרה מדינות דיווחו על אחוזים גבוהים יותר). לעומת זאת, בישראל נמצאה התמיכה הגבוהה ביותר, מבין 24 המדינות, בהכנסת עוד מצלמות אוטומטיות לאכיפת מהירות (57%) ולאכיפת מעבר ברמזור אדום (63%).

"האם נהגים ישראלים שותים ונוהגים?"
כיום כבר מכירים באפשרות שגם בישראל קיימת בעיה של נהיגה בהשפעת אלכוהול. בסקר נמצא כי 56% מהנהגים בישראל אינם שותים אף פעם משקאות אלכוהוליים, ללא קשר לנהיגה. זה השיעור הגבוה ביותר של "יובש" מבין 24 מדינות הסקר, כאשר השיעור יורד מ 45% בבלגיה ועד 12% בדנמרק.
כמו בכל מדינות אירופה, מרבית הנהגים שאינם מתנזרים לגמרי משתייה, טוענים שאינם נוהגים לאחר שתייה (בכמות העלולה להשפיע על נהיגה, לפי החוק). בישראל 72% מהנהגים שלעיתים שותים, מדווחים, כי אינם שותים-ונוהגים. בשש מדינות (הונגריה, פולין, שוודיה, פינלנד, צ'כיה, אסטוניה) אחוז ההימנעות מנהיגה בהשפעת אלכוהול אף גבוה יותר.
הנתון הקריטי יותר הוא כמות האנשים אשר כן שותים- ונוהגים. התרשים הבא מראה, כי יש עדיין 12% מבין הנהגים בישראל שדיווחו כי שתו ונהגו לפחות פעם-פעמיים בשבוע. הסיכוי לגלותם קלוש ביותר שכן רק 4% מהנהגים (האחוז הנמוך ביותר מבין 24 המדינות) דיווחו כי התנסו בבדיקת אלכוהול במהלך שלוש השנים האחרונות. בשוודיה ובפינלנד, שם אחוזי השתייה ונהיגה נמוכים מאשר בישראל, 40% ו-65% מהנהגים (בהתאמה) התנסו בבדיקות שגרתיות לגילוי אלכוהול בנהיגה.

"בכל אשם האופי הישראלי".
האם האופי של נהגים ישראלים שונה מזה של נהגים שוודים, למשל? בעניין הכעס על אחרים, הישראלים במקום ראשון. ההתנהגות של נהגים אחרים ממש מרגיזה כמעט מחצית מהם. כשמסתכלים על דירוג המדינות בתרשים רואים, שהסדר הוא לא לפי אירופה מערבית לעומת מזרחית, חבר ותיק באיחוד האירופי לעומת חדש, ים- תיכוני או צפוני, או רמת בטיחות של המדינות.

אבל אין להסיק מכך שנהגים בישראל מתנהגים בתוקפנות או מרגישים שמתייחסים אליהם בתוקפנות, יותר מאשר במדינות אחרות. ישראל ניצבת במקום הלפני-אחרון בשני מדדים אלה. 20% מהנהגים טענו שהיו הצד המקבל של ביטויי תוקפנות ואלימות (בתרשים הבא) לא יותר מאשר בשוודיה, ו 8% מהנהגים (בחלקם, אותם הנהגים) הודו כי ביטאו או הפעילו תוקפנות כלפי משתמשי דרך אחרים. יש לציין שבסקר זה לא הייתה מדידה של חומרת האלימות, ובוודאי שהפרשנות של התנהגות מסוימת צריכה להיות על פי ההקשר התרבותי של כל מדינה.

הכול דיבורים?
בישראל טלפון ומכונית נוסעים ביחד, יותר מכל מדינה אחרת באירופה. מיקום המדינות במדד הדיבור (בתרשים הבא) אינו מראה קשר ברור בין מדד זה לבין רמת הבטיחות היחסית של המדינה. אומנם המדינות בצמרת הדיבור - ישראל, אסטוניה, קפריסין, אטליה וקרואטיה אינן בצמרת הבטיחות, אך הרבה מהמדינות בהמשך הרשימה הן בשליש העליון של דרוג המדינות לפי מדדי בטיחות. סביר לשער שקצב החדירה ועלות השימוש בטלפונים ניידים במדינות השונות הם גורמים מרכזיים בהיקף הדיבור במכונית.

מצ"ב מצגת הסקר

לפרטים : סמדר חדש- יחסי ציבור עמותת אור ירוק- לפידות זמן אמת 6208434-03 6806817-054