המצב הביטחוני גורם ל"אגירת" מזומנים בידי תושבי ישראל ותושבי הרשות הפלשתינית. כך עולה מהסקירה השנתית של מחלקת המטבע של בנק ישראל.
על-פי הנתונים של בנק ישראל, בסוף שנת 2001 הסתכמו המזומנים שבידי הציבור והבנקים בכ-16.9 מיליארד ש"ח, לעומת 14.7 מיליארד ש"ח בסוף 2000 - גידול של 15%.
במחלקת המטבע מציינים, כי גידולו המהיר של היקף המזומנים בשנת 2001 הוא יוצא דופן לעומת המגמה הרב-שנתית, והוא אף גבר בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2002, בהן גדל בכ-7% נוספים.
בנוסף מציינים בבנק ישראל, כי המצב הביטחוני הביא לשימוש מוגבר במזומנים בסחר עם עסקים מהרשות הפלשתינית. להערכת כלכלני מחלקת המטבע, הירידה המשמעותית של רמת האינפלציה בשנים 1999 עד 2001, אשר לוותה בירידת הריבית במשק, תרמה גם היא לגידול היקף המזומנים שהציבור מחזיק.
על-פי נתוני בנק ישראל: משקל השטרות בסך המזומנים במחזור הוא 95%, והיתרה 5% הם המעות. השטרות בעריך של 100 ש"ח ו-200 ש"ח מהווים כ-63% ממספר השטרות במחזור.
את גידול חלקו של השטר בערך 100 ש"ח בשנים האחרונות ניתן לייחס, בין היתר, להגדלת חלקו במכשירי הבנק האוטומטיים - הכלי העיקרי של הפצת מזומנים לציבור.
שטרות בעערך של 200 ש"ח טרם הוכנסו למכשירי הבנק האוטומטיים, והם מופצים לציבור באמצעות משיכות מעבר לדלפק בסניפי הבנקים.
עוד עולה מנתוני בנק ישראל, כי מספר המכשירים להפצת מזומנים בישראל (מכשירי בנק אוטומטיים - A.T.M) עמד בסוף 1999 על 209 לכל מיליון תושבים - הרבה פחות מהמקובל במדינות המפותחות (מדינות - 10G). לשם השוואה מציינים במחלקת המטבע, כי ביפן, למשל, מספר המכשירים למשיכת מזומנים הוא 1143 למיליון תושבים.
הסיבה למיעוט המכשירים בישראל, היא העדר מכשירים למשיכת מזומנים מהסוג הקרוי cash dispenser - המתופעלים בדרך כלל על-ידי בתי העסק שבאתריהם הם מוצבים, ותפעולם לכן זול משמעותית מזה של מכשירי הבנק האוטומטיים המתופעלים על-ידי הבנקים.
סיבה נוספת היא העדר עמלה על משיכת מזומנים ממכשיר בנק אוטומטי (למעט עמלת רישום השורה בחשבון), דבר הגורם לתמריץ שלילי ומונע מהבנקים להגדיל את מספר המכונות למשיכת מזומנים.
בחודש יולי 2000 פסקו השטרות הישנים לשמש "הילך חוקי", אולם גם לאחר מועד זה, ניתן להמשיך ולהחליפם בבנק ישראל וזאת עד סוף שנת 2005.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה