בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל (11.12.05) באופן חלקי תביעת פיצויים בגין ימי מעצר והחזר הוצאות הגנה שהגיש נתנאל אלבז, אשר זוכה בחודש מרס השנה מעבירה של אינוס בנסיבות מחמירות.
בכתב האישום שהוגש נגד אלבז, נטען כי אנס, ביחד עם שניים אחרים, צעירה כאשר הייתה במצב בו לא יכולה הייתה להתנגד להם מאחר ושתתה משקאות אלכוהוליים ולא שלטה במעשיה.
בסוף ההליך זוכו השלושה מחוסר אשמה. בנוסף מצא בית המשפט סתירות מהותיות בגרסת הצעירה, הן סתירות פנימיות והן סתירות בין עדותה לבין עדות חברתה, אשר הייתה עמה באותו לילה בו נטען כי נאנסה על-ידי השלושה. עוד נקבע כי גרסתה של הצעירה לעניין האירועים איננה הגיונית ואיננה סבירה.
בתביעת פיצויים שהגיש לבית המשפט המחוזי טען אלבז כ לא היה יסוד לאשמה ולא היה כל מקום להגשת כתב האישום, ומכאן שיש לפצותו בגין עוגמת נפש, סבל, 285 ימים בהם שהה במעצר ובגין הוצאות הגנתו בסך של 145,000 ש"ח.
"עילת הזכאות הראשונה המנויה בסעיף 80(א) לחוק העונשין עניינה במקרים בהם "לא היה יסוד לאשמה". התקיימות העילה נבחנת במועד שלפני הגשת כתב האישום" כותב השופט רון שפירא בפסק דינו ומוסיף כי העובדה שנאשם זוכה "זיכוי מוחלט" או "זיכוי מלא" אינם מצדיקים בהכרח תשלום פיצויים.
בית המשפט דוחה את טענתו אלבז לפיה לא היה כל מקום להגשת כתב אישום מלכתחילה כנגדו אך קובע כי כאשר התגלו סתירות רבות מדי בגרסת הצעירה ומשנתגלה כי גרסתה איננה הגיונית ואינה מתיישבת עם עדויות עדות תביעה אחרות, הייתה צריכה המדינה לחזור בה מכתב האישום.
"סבור אני כי כשם שניתן לפסוק פיצוי מלא כאשר מגיע בית המשפט למסקנה כי כבר במועד הגשת כתב האישום לא היה יסוד לאשמה, כך גם ניתן לפסוק פיצוי חלקי כאשר מתברר במהלך שמיעת התיק כי אין יסוד לאשמה. כאשר במהלך שמיעת הראיות מתברר, בצורה חד-משמעית, כי אין עוד מקום להמשיך בניהול ההליך הפלילי, כי אז קמה הזכאות לפיצוי משלב זה" כותב השופט שפירא.
בית המשפט דוחה את תביעתו של אלבז לפיצויים בגין עוגמת נפש, סבל וימי המעצר וקובע כי לפי תקנות סדר הדין הפלילי, בהן מוסדר גובה הפיצויים בשל מעצר או מאסר יש לפצות את אלבז בסכום של 5,122 ש"ח.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה