מי יצליח לספור את יהודי ארה"ב?

לפני כ-4,000 שנה, כאשר נדדו בני ישראל במדבר סיני, היתה ודאות גדולה באשר למספרם יותר מאשר היום. מיפקד השבטים נעשה על-פי מחצית השקל שנתרמה למשכן, וכך נמנו 603,500 בתי אב, מבן 20 שנה ומעלה כל יוצא צבא.

מומחים יכולים להתווכח על הדיוק של המספר התנ"כי, אבל אין חולק, שלספור יהודים במאה העשרים ואחת באמריקה הופך להיות המוקד של דיאלוג נוקב על המתודולוגיה, הנתונים ומובנם של אותם נתונים.

אין התפלגות פשוטה, וגם ההתפלגות הנוכחית אינה משימה קלה, כפי שהציע פעם הקומיקאי לאני ברוס: לחלק את העולם לשניים: יהודים וגויים.

האם מי שנולד להורים יהודיים, אבל כעת מתרגל בודהיזם, נקרא יהודי? תלוי מי שואל את השאלה ואיך השאלה נשאלת. לפי סקר האוכלוסיה היהודי הלאומי שנערך בשנים 2000-01 (נג'פ"ס) יש בערך 3.9 מיליון אמריקנים שמזהים את עצמם כיהודים על-ידי דת, וכ-5.3 מיליון שמזהים את עצמם כיהודים על-ידי שימוש בקריטריונים יותר רחבים כמו אתניות או שושלת.

אף על-פי כן ניתוח יסודי, המהווה סינתזה שמשלבת את התוצאות של למעלה מ-20 סקרים לאומיים המבוססים על נתונים אמינים באשר לזהות דתית, טוענים שהנתונים של נג'פ"ס עשויים להיות יותר מדי נמוכים.

תוצאות המחקר החדש הוצגו בתחילת נובמבר בוועידה שחנכה את מכון שטיינהרדט למחקר סוציאלי באוניברסיטת ברנדיס. המחקר קובע שכ-4.5 מיליון אמריקנים מזהים את עצמם כיהודים באמצעות דתם. כ-6.5 מיליון יכולים לזהות את עצמם כיהודים על-ידי שימוש בקריטריונים רחבים יותר כנ"ל.

ליאונרד סאקס, מנהל המכון החדש, והעומד בראש מרכז ברנדיס כהן ללימודים יהודיים בני זמננו, אמר לסוכנות הידיעות היהודית שדיווחה על המחקר, ש"זו הפעם הראשונה בה נערך מחקר מקיף שכזה באשר לגודלה של אוכלוסיית יהודי ארה"ב". "המתודולוגיה מציעה דרך חדשה על-מנת ללמוד את האוכלוסיה היהודית בארה"ב", מאמין סאקס. המתודולוגיה מציעה דרך חדשה איך לחקור את האוכלוסיה היהודית בארה"ב, מאמין סאקס.

"זה נותן לנו הערכה באשר לגודל האוכלוסיה היהודית מבלי שנצטרך ליצור קשר עם מאות אלפי בתי אב, כדי למצוא אם יש שם יהודי", אמר.

המתודולוגיה אומרת שהקהילה היהודית יכולה להשקיע את המשאבים המוגבלים שלה במחקר שיבדוק יותר לעומק שאלות מהותיות ותת-קבוצות חברתית מסוימות, אמר סאקס.

גלן רוזנקראנץ, דובר ארגון הגג של פדרציית הקהילות היהודיות המאוחדות, אמר לאור הממצאים שלא נעשתה אף החלטה אם להקים "נג'פ"ס" (איגוד קהילות יהודי) חדש או לא. הקמת נג'פ"ס חדש, יכולה לעלות למעלה מ-10 מיליון דולר ב-2010.

אם יקום נג'פ"ס חדש, מאמציו של סאקס וציוותו במכון שטיינהרדט להגיע לספירה מדויקת, כאשר יתמשכו - יוכלו לשנות את המיתאר של יהודי ארה"ב שייוצגו באותו נג'פ"ס.

"אם אנו יכולים להעלות את המספרים הבסיסיים שהיו ידועים כד כה, נוכל לבצע סידרה שונה של מחקרים שירחיבו את הידע הקיים, ויספקו מידע טוב יותר על העניינים היותר חשובים לקהילה היהודית", אמר סאקס.

סאקס עובד נכון להיום עם איגוד הפילנתרופים היהודים בבוסטון למפות את האוכלוסיה היהודית של בוסטון הגדולה, על-ידי פיתוח כלי חדשני המסיק מסקנות מתוך מאגרי נתונים, המכילים למעלה מ-80 ארגונים יהודיים מקומיים משותפים.

הוועידה החד-יומית בבראנדייס, שנערכה תחת הכותרת "על-ידי המספרים: הבנת יהדות אמריקה", הביאה תחת קורת גג אחת רבים מהמומחים המובילים בעולם לענייני דמוגרפיה יהודיות, לרבות חברים בצוות הנג’פ”ס של איגוד הקהילות היהודיות.

סארגיו דלה פרגולה, פרופסור ללימודי אוכלוסיה במכון הרמן ליהדות בת זמננו באוניברסיטה העברית, הציג את הממצאים שלו בהרצאה "משמעויות קהילתיות בשינויי האוכלוסיה היהודית בארה"ב בשנים 2051-2001".

דלה פרגולה הציע שהמדד הכי טוב לאמוד את גודלה העתידי של אוכלוסית היהודים האמריקנית, יהיה שיעורי הפוריות המוערכים של נשים יהודיות, המראים שינויים צפויים בשיעורים הממוצעים של 1.9, 1.5 ו-1.1 ילדים לאישה.

בהתבססו על שיעורים שונים אלו קבע, כי האוכלוסיה האמריקנית היהודית תגיע בשנת 2051 לכדי 5 מיליון, 4.3 מיליון, או 3.6 מיליון.

דלה פרגולה תלה את השינויים באוכלוסיה היהודית-אמריקנית בתמורות התקופה הנוכחית, בה האוכלוסיה היהודית ההולכת ומזדקנת הולכת וגדלה ומספר הילדים פוחת.

הנתון הכי מפתיע שהציג, כלל בפוטנציה 10 מיליון אמריקנים שזכאים לאזרחות ישראלית מכח חוק השבות, הכולל כל אדם שסבו יהודי.

בטאמי הורוויץ, שהינחתה בשנת 91' את לימודי האוכלוסיה היהודית בניו-יורק במגבית היהודית המאוחדת בניו-יורק וכעת מנהלת המחקר של קרן מנדל בישראל, טוענת לעומת זאת שההקשר חשוב כמו המספרים.

הורוויץ, שלימודי ה"קשרים והמסעות" שלה ב-2000 מומנו על-ידי המגבית והתמקדו באיך משמעות היהדות משפיעה על תוחלת חיי היחידים, דיברה בוועידה על איך שינויים בתפקיד היהודים בחיים האמריקניים שינו את הדרך בה סופרים יהודים.

בעבר, אמרה, ספירת העדרויות הילדים ביום כיפור בבתי הספר הציבוריים בניו-יורק אולי היתה יכולה להיות מדויקת, כדי לסכם את היקפה של האוכלוסיה היהודית.

אבל כאשר יהודים אינם נמצאים עוד בשולי החברה, לא מפתיע שגם גבולות אלו מטושטשים, אמרה הורוויץ. היא צטטה את העובדה שרק לפני כמאה שנים, נישואי תערובת בין נוצרים ויהודים באמריקה היו כל כך נדירים, וכשזה קרה הגיע העניין לעמוד השער של הניו-יורק טיימס.

מכון המחקר הסוציאלי של שטיינהרדט הוקם בעלות 12 מיליון דולר שניתנו במתנה מהפילנתרופ מיכאל שטיינהרדט. הוא נכח בועידה ולא התבייש לבקר ארגונים יהודיים משותפים במה ששכינה "חוסר משווע" בנתוני איכות גבוהים.

הועידה התמקדה במתודולוגיה חדשה ונרטיבים חדשים, אבל מתחת לפני השטח עלתה שאלת השאלות - איך נעשות החלטות המדיניות באשר ליהודי ארה"ב ומי בקהילה היהודית מחליט עליהן.

האם המכון מציע שאין צורך בנג’פ”ס חדש ב-2010? בהתחשב בעובדה שהאוכלוסיה היהודית באמריקה היא כ-1.5 אחוז מכלל האוכלוסיה, מדוע לדאוג באשר לסתירות במספרים שסכומם נע סביב עשיריות האחוז?

בהופעתו בפני באי הוועידה הציע סאקס שתי תשובות, שתיהן מהסופר מארק טווין: "אם הסטטיסטיקה מדויקת", ציטט את אמירתו של טוויין, "הרי שהיהודים הם רק אחוז אחד של הגזע האנושי. כוכב קטן מהבהב עכור ועלוב, האובד בזוהר שביל החלב. הגיוני שכמעט ולא היה צריך לשמוע אודות היהודי אבל שומעים, ותמיד שמעו עליו. הוא זוהר ככוכב לכת בשמים לא פחות מהמעצמות הגדולות. חשיבותו המסחרית מרקיעה שחקים בחוסר כל יחס לגודלו המספרי. תרומתו לרשימת הכבוד של אישים בספרות, מדע, אומנות, מוזיקה, כספים, רפואה ומדעי הרוח חורגת מכל קנה מידה".

כשהוא מצטט שוב את טוויין, הוסיף סאקס: "העובדות עקשניות, הסטטיסטיקות גמישות יותר".