אם לא נפתור את בעיית האבטלה ברשות יהיו אינתיפדות נוספות

"אין בדיקות בטחוניות בהעברת סחורות בין משאיות ישראליות ופלשתיניות בחברון בשיטת 'גב אל גב'. אף אחד לא בודק כלום ואפשר להעביר שם טילים, חומרי נפץ, מה שתרצה. צעדי הביטחון למיניהם שמשתמשים בהם, הם ענישה קולקטיבית יותר ממטרה בטחונית". כך אמר היום (ב') עבד אל-מאלכ ג'אבר, יו"ר פלטל, חברת הטלפוניה הפלשתינאית, במושב שעסק בעסקים לאחר ההתנתקות.

ג'אבר ציין, כי חזר לאחרונה מדובאי, לקראת הנפקתה של פלטל במדינה, וגילה ששוויה לצורך ההנפקה מוערך ב- 2 מיליארד דולר. ג'אבר ענה לפרופ' עזרא סדן, שטען שלאורך שנות האינתיפדה הענפים המסורתיים או המעורבים בישראל, בהם יש קורולציה בין שתי הכלכלות, נמצאים בסטגנציה, בעוד הצמיחה האמיתית נמצאת בסקטור הטכנולוגי, שם שתי הכלכלות יתקשו לפעול יחד.

ג'אבר טען, שסקטור ההיי-טק הפלשתיני התפתח מאוד בשנים האחרונות, ויש מקום לשיתוף פעולה טכנולוגי בין הצדדים, שיצור תסריט win-win לשניהם.

הבעיה הקשה ביותר, לדברי ג'אבר, היא האבטלה. הוא אימץ את דבריו של אלוף (מיל.) דני רוטשילד, שתיאר כיצד "החמאס מספק לתושבי עזה והגדה מה שהממשלה לא מצליחה לספק, וכך משיג את תמיכת האנשים. בסופו של דבר זה מוביל לתמיכה בכוח פוליטי, בפונדמנטליזם איסלאמי ובפעולות טרור".

"אם לא נפתור את בעיית האבטלה, לצערי תהיה אינתיפדה שלישית, רביעית וחמישית", הזהיר ג'אבר. "אפילו שאין התנחלויות בתוך עזה ואתם תוקפים מטילים ומטוסים - הבעיה לא תיפתר כל עוד לא נעשה משהו אמיתי. ההשקעות ביצירת מקומות עבודה בעזה יהיו התרומה הגדולה ביותר לביטחון".

ג'אבר מציע לנקוט בצעדים קטנים, ובראשם: לאפשר לפלשתינים לחזור באופן מיידי לעבוד בישראל, תחת שיקולי הביטחון הנדרשים. זאת, בהנחה שיצירת מקומות עבודה חדשים תיקח לפחות שנה.

צעד שני הוא להחיות ולמלא בתוכן את פארקי התעשייה המשותפים, שהיחיד ביניהם הפעיל הוא קרני, וליצוק לתוכם שיתופי פעולה תעשייתיים מוטי ייצוא. צעד נוסף הוא שיפור בתנועת אנשים - בעיקר אנשי עסקים - וסחורות.

נייג'ל רוברטס, מנהל הגדה המערבית ועזה בבנק העולמי, תיאר תוכניות כלכליות נרחבות, במיליארדי דולרים מכספי תרומות ומשקיעים, שעשויים לזרום לאיזור אם ייווצרו בו תנאי ודאות ויציבות.

בין הצעדים הדרושים לכך: תנועה חופשית ללא סגרים ומחסומים, הפסקת האלימות בין ישראל ופלשתין והאלימות בתוך פלשתין, ורפורמות פנימיות ברשות כולל הפסקת השחיתות.

"כסף לבדו לא יתקן את המצב. הוא ירפד בניירות את הקשיים שכולם התעלמו מפתרונן מאז הסכם אוסלו. צריך לשלב מדיניות וכסף רב, אי אפשר להשתמש באחד ללא השני", סיכם.

עו"ד שרגא בירן, מבעלי קבוצת אלון, חבר להקמה פורום אנשי עסקים ישראלי-ערבי כדי להתחיל את יישום תוכנית השיקום הכלכלית בעזה לאחר הצגת תוכניות ריאליות הניתנות ליישום כבר עתה, בפני הצדדים ומדינות ה-7G.

לדברי בירן, "חלון ההזדמנויות קיים עתה בגלל שברור שבישראל הימין לא יעלה לשלטון, וגם ברשות הפלשתינית קרה מהפך, במסגרתו הקבוצות הקיצוניות הולכות גם להשתתפות בבחירות".

בירן מוסיף, כי חלון ההזדמנויות קיים גם משום שהבנק העולמי והמדינות התורמות מוכנות להשקיע 9 מיליארד דולר בשלוש שנים כדי לשקם את הממשל בעזה, דבר היוצר צירוף נסיבות חד-פעמי בין הממשלה הישראלית למערכת העולמית. כך תוכל הממשלה הישראלית שתוקם לאחר הבחירות להוכיח כבר בקדנציה הקרובה, שניתן לחסל את הטרור באמצעות הכלכלה.