נדחתה תביעת עו"ד לשכ"ט גבוה מסך התביעה שניהל

בית משפט השלום בתל אביב דחה בשבוע שעבר את תביעתו של עו"ד רפי נץ לתשלום שכר טירחה עבור ייצוגו של אילן רונן בתביעה שהגיש בשמו לבית המשפט.

בין נץ, אשר במועד ההתרחשויות שימש כפרקליט במקצועו - וכיום רישיונו הוקפא, לבין רונן נחתם באפריל 98' חוזה שכר טירחה, על-פיו התחייב עורך הדין לייצג את רונן בתביעה לבית המשפט.

שכר טירחתו של הפרקליט כלל: 1,500 דולר עבור הכנת התביעה והגשתה, 350 דולר עבור כל בקשה שתוגש לבית המשפט או דיון שיתקיים, הכנת סיכומים שתהא שוות ערך לשלושה דיונים או בקשות, סך השווה ל-10% מהסכום שייפסק או מסכום הפשרה אליה יגיעו הצדדים במהלך הדיון, וכן 10% מהסכומים שהנתבע יהיה זכאי להם כעמלה עבור חמש השנים שלאחר פסק הדין - אם יהיה זכאי לכך.

כתב התביעה בשמו של רונן הוגש בידי נץ על סך 100,000 שקל, ולאחר מכן, על-מנת לחסוך באגרה, הופחת ל-50,000 שקל. בנוסף, כללה התביעה גם בקשה למתן חשבונות. הדיון בבית המשפט התנהל בעצלתיים, אגב כך שהתובע, ולעיתים גם הצד שכנגד, מציף את בית המשפט בבקשות מבקשות שונות.

רונן שילם לנץ את הסכום הראשון הקבוע בחוזה אולם מאז הגשת התביעה חייב עורך הדין את רונן בסכומים ניכרים המוגדרים על-ידו כחיובים בגין בקשות שהוגשו בתיק התביעה. כמו כן, חוייב רונן בחיובים נוספים, אשר הוגדרו במכתבי הדרישה ששלח לו עורך הדין כחיובים בגין שעות עבודה ופעולות שביצע במהלך הטיפול בתיק.

הואיל ובמהלך תקופת ההתקשרות בין הצדדים שהה רונן בארתריאה שבמזרח אפריקה וכמעט לא הגיע לישראל, נוהל הקשר בין הצדדים באמצעות מכתבים. לאור-זאת, החיובים שנשלחו לרונן עבור הטיפול המשפטי נעשו באמצעות הדואר, ובהתאם למכתבי הדרישה הגיעו סכומי החיוב לסך של עשרות אלפי דולרים - למרות שבמהלך הטיפול, ועוד בטרם התבררה התביעה, שילם רונן לעורך הדין סך בשקלים השווה ל-6,000 דולר.

בשלב מסוים סירב רונן לשלם לעורך הדין את דרישות השכר שלו, ואז התפטר עורך הדין מייצוגו, תוך כדי התנהלותו של ההליך המשפטי ורחוק מסיומו.

אז הגיש עורך דין נץ את תביעת שכר הטרחה נגד רונן, אשר כללה שלושה ראשי נזק - הראשון, תשלום עבור חיובים שונים שחייב את רונן, לטענתו על-פי החוזה, עבור הגשת בקשות שונות. סכום זה עלה לכדי סך של כ-77,000 שקל.

השני, תשלום עבור ביצוע פעולות נוספות במהלך הטיפול בתביעה, אשר אינן מוגדרות בחוזה, כגון תגובות לבקשות שהגיש הצד שכנגד, הודעות לתיק בית המשפט והגשת תצהירים, שהגיעו לכדי סך של כ-20,000 שקל נוספים.

השלישי, בגין חיובים שונים עבור פעולות שבוצעו לצורך הטיפול בתביעה, כגון ביקורים במשרדי הצד שכנגד בחיפה, הכנת תצהירים וצילום מסמכים, בסכום שהגיע לכדי 23,500 שקל.

הסך הכולל של תביעתו של עו"ד נץ נקבע, לפיכך, על כ-120,000 שקל.

לטענתו של רונן, הוא חתם על החוזה תוך שהיה ברור לו ולתובע כי עיקר שכר הטירחה הינו באחוזים מסכום ההצלחה וכי לא תידרשנה, אלא לכל היותר - שתיים-שלוש בקשות במהלך ניהול התביעה. בוודאי לא היתה לו כל כוונה לשלם שכר טירחה העולה על כפל סכום התביעה.

בנוסף צויין, כי רונן הודיע לעורך הדין זמן קצר לאחר הגשת התביעה, משקיבל מכתב ראשון על חיובים בסכומים גבוהים, כי הוסכם שבסיס שכרו של עורך הדין הינו על-פי הצלחה, וכי לא תוגשנה אלא בקשות בודדות שיזכו את עורך הדין בשכר נוסף.
אי-לכך, נטען, עו"ד נץ אינו זכאי לסכומים נוספים על אלה שהוסכם עליהם בחוזה.

סגנית-נשיא בית המשפט, השופטת שושנה אלמגור, בחנה את עדויות וראיות הצדדים, ובחרה בסופו של דבר לדחות את תביעתו של עו"ד נץ. "תביעת התובע לתשלום שכר טירחה בסך של כ-120,000 שקל בגין תביעה שהגיש בסכום של 50,000 שקל, כאשר כבר שולם לו שכר בסך בשקלים השווה ל-6,000 דולר, הינה תמוהה, זאת גם בהנחה שהתביעה כללה עתירה למתן חשבונות וצפייה לסכום פסוק גבוה יותר".

מצד אחד, נקבע, מבקש התובע לדבוק בלשון החוזה, כך שכל בקשה שהגיש לבית המשפט, לרבות הודעה של מספר שורות, בקשת דחייה וכיוצא בזה, תיכנס תחת הגדרת "בקשה" ותחויב בסך בשקלים השווה ל-350 דולר. מצד שני, מבקש התובע להוסיף חיובים הנובעים מהטיפול שהקדיש לתביעה, שאינם כלולים בחוזה, אגב כך "שנעלמה מעיניו ההסכמה כי הוא זכאי לשכר טירחה בסך השווה ל-10% מהסכום הפסוק וכי עליו לבצע עבודות כנגד הזכות לקבל את שכר הטרחה הנכלל במסגרת זו".

"תביעה לתשלום שכר טירחת פרקליט העולה על כפל סכום התביעה, גם אם לצד אותה תביעה מוגשת תביעה למתן חשבונות, אינה מתיישבת עם ההגיון המשפטי, המסחרי והכלכלי הנוהג. אלא אם כן נאמר במפורש בחוזה כי הלקוח מודע לכך ששכר הטירחה שישלם עלול לעלות כפל מונים על מקסימום הסכום שייפסק לזכותו במסגרת התביעה שהוגשה באמצעות הפרקליט. לא ניתן לקבל פרשנות דווקנית לחוזה באופן שיצור מצב אבסורדי נטול הגיון כלכלי".

לאחר בחינת חוזה ההתקשרות לאור עקרונות חובת תום הלב, ולאחר שמיעת העדויות שהובאו בפני בית המשפט, השתכנעה השופטת אלמגור כי הנתבע מעולם לא הסכים לדרישות שכר הטירחה, כפי שבאו לידי ביטוי במכתביו של התובע.

"הנתבע שילם לתובע עבור הטיפול המשפטי סך בשקלים השווה ל-6,000 דולר. מתוך הסכום האמור - 1,500 דולר עבור הכנת התביעה והגשתה ו-1,500 דולר עבור הגשת ערעור - לפי הסכמת הצדדים. את היתרה בסך 3,000 דולר ניתן לזקוף עבור בקשות שהגיש התובע לתיק בית המשפט - סכום המהווה חלק נכבד מסכום התביעה כולה ואשר אין להוסיף עליו ולא כלום".

לאור האמור לעיל נדחתה, כאמור, תביעתו של נץ, והוא חוייב בתשלום הוצאותיו של דורון וכן שכר-טירחת עורך דין בסך של כ-10,000 שקל.