ועדת הכנסת דחתה ההכרעה בהשעיית עמרי שרון

ועדת הכנסת החליטה לעכב, בשלב זה, את ההכרעה בבקשה להשעות את ח"כ עמרי שרון מהכנסת. עמרי הודה כידוע (15.11.05) בעבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירה על חוק מימון מפלגות, שבועת שקר ועבירת מנהלים בתאגיד.

במסגרת ההחלטה הודיעה ועדת הכנסת, כי ביום שלמחרת מתן גזר הדין במשפטו, תיתכנס הוועדה לדיון נוסף בנושא ההשעיה. הבקשה להשעות את עמרי שרון הוגשה על-ידי שני חברי כנסת: אריה אלדד ורשף חן. ח"כ חן אמר בוועדה, כי עמרי שרון הודה למעשה בעבירות שביצע אביו, אריאל שרון. לדבריו, יש לפעול עכשיו ולהפסיק לאלתר את חברותו של עמרי שרון בכנסת.

במהלך הדיון אמר ח"כ שרון לחברי הוועדה: "לפי הידוע לי אין תקדים להשעיה של ח"כ במהלך משפט המתנהל נגדו. על-פי חוות דעת שקיבלתי, לוועדה אין סמכות לדון בהשעייתי בשלב זה... יש לי תחושה קשה של אפליה".

במהלך הדיון (יום ד') אימצה ועדת הכנסת, למעשה, את עמדתו של יושב-ראש הוועדה, ח"כ רוני בר-און. בר-און הציע לחברי הוועדה הדנה בהצעה להשעות את ח"כ עמרי שרון מהכנסת, להמתין עד ההכרעה הסופית בעניינו. בר-און, המכהן במקביל כיושב-ראש סיעת קדימה - בראשה עומד אריאל שרון, אמר לחברי הכנסת כי אומנם עמרי שרון הורשע בבית משפט השלום בתל אביב, על-פי הודאתו, אולם אין מדובר בפסק דין סופי, גזר הדין טרם ניתן, ובכלל: שום ערכאה שיפוטית לא קבעה כי יש במעשיו משום קלון.

הדיון - בעקבות עתירה

יו"ר ועדת הכנסת החליט לכנס את ועדת הכנסת לדיון בנושא ההצעה להדיח את ח"כ שרון מתפקידו בכנסת, זאת לאחר שבאותו הבוקר הגיש ח"כ אלדד עתירה לבג"צ: נגד סירובו של בר-און לכנס את הוועדה.

ביום 15.11.05 הודה ח"כ עמרי שרון בבית המשפט השלום בתל אביב בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן. בין היתר הודה ברישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירה על חוק מימון מפלגות, שבועת שקר ובעבירת מנהלים בתאגיד.

על-פי כתב האישום המתוקן, פעל עמרי שרון לגיוס ושימוש בלתי חוקי ב-6 מיליון ש"ח שהוזרמו באמצעות חברת אננקס מחקרים, למען קמפיין הבחירות של ראש הממשלה. עמרי טען להגנתו, כי הוא פעל כמקובל במערכת הפוליטית, וכי החמירו עימו מתוך שיקולים זרים, ובכלל - מגבלות החוק אינן מאפשרות בחירות תקינות.

בעקבות ההרשעה, פנה ח"כ אלדד, ליו"ר ועדת הכנסת וביקש להשעות את ח"כ עמרי שרון מחברותו בכנסת, זאת בהתאם לסעיף 42ב(א) לחוק יסוד הכנסת, אלא שח"כ בראון סירב לכנס את הוועדה בטענה כי עונשו של ח"כ שרון טרם נגזר, ולכן אין מדובר ב"פסק דין" בעניינו.

בעקבות תשובת בר-און פנה ח"כ אלדד לקבלת חוות הדעת של היועצת המשפטית של הכנסת, אשר מסרה בתשובה כי ניתן לדון בהשעייתו של חבר כנסת מיד עם הרשעתו. על-אף חוות הדעת סירב בר-און לכנס את הוועדה.

בעקבות הסירוב השני עתר ח"כ אלדד לבג"צ, באמצעות עו"ד יצחק בם, במסגרתה טוען אלדד כי נפלו פגמים מהותיים בהחלטתו של בר-און שלא להביא את נושא השעיית עמרי שרון לדיון בוועדה.

לטענת אלדד, לפי סעיף 42ב(א) לחוק יסוד הכנסת, אין צורך שיינתן גזר דין בעניינו של חבר כנסת כדי להשעות אותו וכי "הסמכות לבער את הרע מקרב בית המחוקקים קמה עם הכרעת הדין המרשיעה, ולא עם גזר הדין".

עוד טען אלדד כי בר-און פועל בניגוד עניינים כאשר מצד אחד הוא מופקד על ועדה "מעין-שיפוטית" ומצד שני הוא בעל אינטרס האישי ומפלגתי במפלגה של ראש הממשלה, אריאל שרון.

מספר שעות לאחר הגשת העתירה הודיע ח"כ בר-און כי בכוונתו לכנס ביום שלמחרת (היינו: ביום ד') את ועדת הכנסת על-מנת לדון בנושא הדחת ח"כ שרון מתפקידו.

כאמור, ועדת הכנסת החליטה לעכב את ההכרעה בעניינו של עמרי שרון.