מי יצליח לספור

דרכים חדשות לספור את יהודי ארה"ב
ריצ'רד אסינוף
מיוחד לזמנים {פעמים} היהודיים
נובמבר ,11 2005
בוסטון
לפני כ-4,000 שנה, כאשר נדדו בני ישראל במדבר סיני, היתה ודאות גדולה באשר למספרם יותר מאשר היום.
מיפקד השבטים נעשה על-פי מחצית השקל שנתרמה למשכן, וכך נמנו 603,500 בתי אב, מבן 20 שנה ומעלה כל יוצא צבא.
מומחים יכולים להתווכח על הדיוק של המספר התנכ"י, אבל אין חולק, שלספור יהודים במאה העשרים ואחת באמריקה הופך להיות המוקד של דיאלוג נוקב על המתודולוגיה, הנתונים ומובנם של אותם נתונים.
אין התפלגות פשוטה, וגם ההתפלגות הנוכחית אינה משימה קלה, כפי שהציע פעם הקומיקאי לאני ברוס: לחלק את העולם ליהודים וגויים.

האם מי שנולד להורים יהודיים, אבל כעת מתרגל בודהיזם, נקרא יהודי? תלוי מי שואל את השאלה ואיך השאלה נשאלת. לפי סקר האוכלוסיה היהודי הלאומי שנערך בשנים 2000-01 (נג'פ"ס) יש בערך 3.9 מיליון אמריקנים שמזהים את עצמם כיהודים על-ידי דת, וכ-5.3 מיליון שמזהים את עצמם כיהודים על-ידי שימוש בקריטריונים יותר רחבים כמו אתניות או שושלת.

אף על-פי כן ניתוח יסודי, המהווה סינתזה שמשלבת את התוצאות של למעלה מ-20 סקרים לאומיים המבוססים על נתונים אמינים באשר לזהות דתית, טוענים שהנתונים של נג'פ"ס עשויים להיות יותר מדי נמוכים.

תוצאות המחקר החדש, הוצגו בתחילת נובמבר בועידה שחנכה את מכון שטיינהרדט למחקר סוציאלי באוניברסיטת ברנדיס, קובע שכ-4.5 מיליון אמריקנים מזהים את עצמם כיהודים באמצעות דתם. כ-6.5 מיליון יכולים לזהות את עצמם כיהודי על-ידי שימוש בקריטריונים יותר רחבים כנ"ל.

ליאונרד סאקס, מנהל המכון החדש, והעומד בראש מרכז ברנדיס כהן ללימודים יהודיים בני זמננו, אמר לסוכנות הידיעות היהודית, שזו הפעם הראשונה בה נערך מחקר מקיף שכזה באשר לגודלה של אוכלוסיית יהודי ארה"ב. המתודולוגיה מציעה דרך חדשה על-מנת ללמוד את האוכלוסיה היהודית בארה"ב, מאמין סאקס. המתודולוגיה מציעה דרך חדשה איך לחקור את האוכלוסיה היהודית בארה"ב, מאמין סאקס.
"זה נותן לנו הערכה באשר לגודל האוכלוסיה היהודית מבלי שנצטרך ליצור קשר עם מאות אלפי בתי אב כדי למצוא אם יש שם יהודי", אמר.

המתודולוגיה אומרת שהקהילה ההיהודית יכולה להשקיע את המשאבים המוגבלים שלה בחקר שיבדוק יותר לעומק שאלות מהותיות ותת-קבוצות חברתית מסוימות, אמר סאקס.

גלן רוזנקראנץ, דובר ארגון הגג של פדרציית הקהילות היהודיות המאוחדות, אמר שלא נעשתה אף החלטה אם להקים "נג'פ"ס" חדש או לא. הקמת נג'פ"ס חדש, יכולה לעלות למעלה מ-10 מיליון דולר ב-2010.

אם יש נג'פ"ס חדש, מאמציו של סאקס וציוותו במכון שטיינהרדט להגיע לספירה מדויקת, כאשר יתמשכו - יוכלו לשנות את המיתאר של יהודי ארה"ב.
"אם אנו יכולים להעלות את המספרים הבסיסיים, נוכל לבצע סידרה שונה של מחקרים שירחיבו את הידע הקיים, ויספקו מידע טוב יותר על העניינים היותר חשובים לקהילה היהודית", אמר סאקס.
סאקס עובד נכון להיום עם איגוד הפילנתרופים היהודים בבוסטון למפות את האוכלוסיה היהודית של בוסטון הגדולה.על-ידי פיתוח כלי חדשני המסיק מסקנות מתוך מאגרי נתונים, המכילים למעלה מ-80 ארגונים יהודיים מקומיים משותפים.

הוועידה החד יומית בבראנדייס, הנערכת תחת הכותרת "על-ידי המספרים: הבנת יהדות אמריקה", הביאה תחת קורת גג אחת רבים מהמומחים המובילים בעולם לענייני דמוגרפיה יהודיות, לרבות חברים בצוות הנג’פ”ס של איגוד הקבילות היהודיות.
סארגיו דלה פרגולה, פרופסור ללימודי אוכלוסיה במכון הרמן ליהדות בת זמננו באוניברסיטה העברית, הציג את הממצאים שלו ב"משמעויות קהילתיות בשינוי האוכלוסיה היהודית בארה"ב בשנים 2051-2001".
דלה פרגולה הציע שהמדד הכי גדול לאמוד את גודלה העתידי של אוכלוסית היהודים האמריקנית תהיה שיעורי הפוריות המוערכים של נשים יהודיות, המראים שינויים צפויים בשיעורים נממוצעים של 1.9, 1.5 ו-1.1 ילדים לאישה.
בהתבססו על שיעורים שונים אלו קבע, כי האוכלוסיה האמריקנית היהודית תגיע בשנת 2051 לכדי 5 מיליון, 4.3 מיליון, או 3.6 מיליון.
.

דלה פרגולה השליך את השינויים באוכלוסיה היהודית האמריקנית על התקופה, בה האוכלוסיה היהודית הולכת ומזדקנת הולכת וגדלה ומספר הילדים פוחת.
הנתון הכי מפתיע שהציג, כלל בפוטנציה 10 מיליון אמריקנים שזכאים לאזרחות ישראלית מכח חוק השבות, הכולל כל אדם שלו סבא יהודי.
בטאמי הורוויץ, שהינחתה בשנת 91' את לימודי האוכלוסיה היהודית בניו-יורק בפדרצית איחוד הקהילות היהודיות בניו-יורק וכעת מנהלת המחקר של קרן מנדל בישראל, טוענת לעומת זאת שההקשר חשוב כמו המספרים.

Horowitz, whose "Connections and Journeys" study in 2000 looked at how the meaning of Jewishness shifts over individuals' life spans, talked about how changes in the Jews' role in American life have changed the way of counting Jews.
In the past, she said, counting children's absences from New York City public schools on Yom Kippur might have been an accurate means of tallying the Jewish population.
dim
הורוויץ, שלמודי ה"קשרים והמסעות" שלה ב-2000 התמקדו באיך משמעות היהדות משפיעה על תוחלת חיי היחידים, דיברה על איך שינויים בתפקיד היהודים בחיים האמריקניים שינו את הדרך בה סופרים יהודים.

בעבר, אמרה, ספירת העדרויות הילדים ביום כיפור בבתי הספר הציבוריים בניו-יורק אולי היתה יכולה להיות מדויקת, כדי לסכם את היקפה של האוכלוסיה היהודית.
אבל כאשר יהודים אינם נמצאים עוד בשולי החברה, לא מפתיע שגם גבולות אלו מטושטשים, אמרה הורוויץ. היא צטטה את העובדה שרק לפני כמאה שנים, נישואי תערובת בין נוצרים ויהודים באמריקה היו כל כך נדירים, וכשזה קרה הגיע העניין לעמוד השער של הניו-יורק טיימס.
מכון המחקר הסוציאלי של שטיינהרדט הוקם בעלות 12 מיליון דולר שניתנו במתנה מהפילנתרופ מיכאל שטיינהרדט. הוא נכח בועידה ולא התבייש לבקר ארגונים יהודיים משותפים במה ששכינה "חוסר משווע" בנתוני איכות גבוהים.

With Jews no longer on the margins of society, it's not surprising that membership boundaries also have blurred, Horowitz said. She cited the fact that just a century ago, intermarriage between Christians and Jews in America was so rare that it made the front page of The New York Times.
The Steinhardt Social Research Institute was established and underwritten by a $12 million gift from philanthropist Michael Steinhardt, who attended the conference and who has not been shy in criticizing Jewish communal organizations for what he calls their "astounding lack" of high-quality data.
The conference focused on new methodology and narrative, but a strong undercurrent of Jewish population studies -- how policy decisions are made and who makes them -- kept bubbling to the surface.
Was the institute suggesting that there's no need for a new NJPS in 2010? Given that the Jewish population in America is about 1.5 percent of the total population, why worry about discrepancies in numbers that amount to one-10th of a percentage point?
In his presentation, Saxe offered two answers, both from Mark Twain.
"If statistics are right," he quoted Twain as saying, "the Jews constitute but 1 percent of the human race. It suggests a nebulous puff of stardust lost in the blaze of the Milky Way. Properly, the Jew ought hardly to be heard of, but he has always been heard of. His contributions to the world's list of great names in literature, science, art, music, finance, medicine, and abstruse learning are way out of proportion to the weakness of his numbers."
Quoting Twain again, Saxe added, "Facts are stubborn, statistics are more pliable."
This story reprinted courtesy of the Jewish Telegraphic Agency.

הועידה התמקדה במתודולוגיה חדשה ונרטיבים חדשים, אבל מתחת לפני השטח עלתה שאלת השאלות - איך נעשות החלטות המדיניות ומי בקהילה היהודית עושה מחליט עליהן.

האם המכון מציע שאין צורך לחדש את נג’פ”ס ב-2010? בהתחשב בעובדה שהאוכלוסיה היהודית באמריקה היא כ-1.5 אחוז מכלל האוכלוסיה, מדוע לדאוג על סתירות במספרים שסכומם נע סביב עשיריות האחוז? בהופעתו בפני הוועידה הציע סאקס שתי תשובות, שתיהם ממארק טווין.
"אם הסטטיסטיקה מדויקת", ציטט את אמירתו של טוויין, "הרי שהיהודים הם רק אחוז אחד של הגזע האנושי. כוכב קטן מהבהב עכור ועלוב, האובד בזוהר שביל החלב. הגיוני שכמעט ולא היה צריך לשמוע אודות היהודי אבל שומעים, ותמיד שמעו עליו. הוא זוהר ככוכב לכת בשמים לא פחות מהמעצמות הגדולות. חשיבותו המסחרית מרקיעה שחקים בחוסר כל יחס לגודלו המספרי. תרומתו לרשימת הכבוד של אישים בספרות, מדע, אומנות, מוזיקה, כספים, רפואה ומדעי הרוח חורגת מכל קנה מידה". כשהוא מצטט שוב את טוויין, הוסיף סאקס: "העובדות עקשניות, הסטטיסטיקות גמישות יותר".