ל"א

לא נכון נכון
הייתה היתה
קאנצלרית, קאנצלר קנצלר
בעל חי בעל חיים
ברת מזל, ברות מזל בת מזל, בנות מזל
גהינום, גהינום גהינם
ארץ-ישראל, עם ישראל ארץ-ישראל, עם-ישראל
אתמול בלילה אמש
סיבולת סבולת
צומת חסומה צומת חסום
יכלתי יכולתי
(רווח, תו כלשהו), שני רווחים, שתי נקודות או 4 נקודות (תו כלשהו, רווח), רווח אחד, שלוש נקודות
פורוש פרוש
עובד זר מהגר עבודה
משה רבנו משה רבינו
סיבולת סבולת
למוחרת, למחורת למחרת
תוכנית תכנית
צהרים, צוהריים, צוהוריים, צהוריים צהריים
ערוץ 10 ערוץ ישראל 10
מזרון, מזרונים מזרן, מזרנים
עמאן רבת-עמון
NFC, nfc Nfc
באם אם
טעה בדר, טעו בדר, טעתה בדר תעה בדר, תעו בדר, תעתה בדר
מאחר ו -> מאחר ש, כיוון ו -> כיוון ש, היות ו -> היות ש, למרות ש-> אף-על-פי ש. יוצאת דופן היא המילה "הואיל" - שימוש ב"הואיל ו-" הוא תקני.
א. להשתמש בלשון חדשה ולא בלשון תלמודית בצורת רבים. במקום דוגמאות - דוגמות, פיסקאות - פיסקות, טבלאות - טבלות, נוסחאות - נוסחות אוניברסיטאות - אוניברסיטות, משכנתאות- משכנתות וכן הלאה.
ב. מתי כותבים ראשי תיבות עם אות סופית ומתי לא? לדוגמה, האם כותבים בג"ץ או בג"צ. הכלל פשוט: בכל פעם שהמדובר במילה הגויה, יש לכותבה עם אות סופית, כאשר המילה אינה נקראת כמות שהיא, אלא בפתיחת ראשי התיבות - יש לכותבה עם אות שאינה סופית. לכן נכתוב מכ"ם, בג"ץ, דו"ץ, נדל"ן, פק"ם, בלת"ם, אקו"ם, בד"ץ, קמב"ץ, שכפ"ץ, אג"ם, מע"ם, מע"ץ, תנ"ך וכד'. לעומת אחה"צ, חוה"מ, ביהכ"נ, לכה"פ, מו"מ, ראשל"צ וכד'.
נקודותים נקודתים
סכרת סוכרת
מזרון מזרן