הממשלה בראשות שרון תישאר עם שישה שרים

הממשלה הנוכחית בראשות אריאל שרון, עלולה להישאר תוך כמה ימים עם שישה שרים בלבד. במצב זה עלול להיפגע קשות ניהול ענייני המדינה. כך חוששים אנשי שרון.

הממשלה מונה עתה 20 שרים. עם כניסת מכתבי ההתפטרות של שמונת שרי העבודה, תימנה הממשלה, כולל ראש הממשלה, 12 שרים: אריאל שרון, אהוד אולמרט, סילבן שלום, אברהם הירשזון, צחי הנגבי, ישראל כץ, ציפי לבני, לימור לבנת, שאול מופז, דני נוה, גדעון עזרא, מאיר שטרית. הממשלה החדשה כוללת אפוא את שרי הליכוד (במקור), וכן את השרים שעוברים עם שרון למפלגה החדשה ("קדימה", שם זמני) המצויה בתהליכי רישום.

עתה מופעל לחץ על ששת שרי הליכוד (שלום, הנגבי, כץ, לבנת, מופז, נוה) לפרוש מהממשלה בראשות שרון. הנימוקים לכך הם בעיקר שניים: האחד - להימנע ממתן לגיטימציה לשרון לנהל את ענייני המדינה, בתקופה זו; השני - דרישה מצד חברים בליכוד שלא להעניק לשרי הליכוד הנוכחיים להחזיק ביתרון על-פי האחרים, לקראת הפריימריז שבפתח.

חלק משרי הליכוד מתנגדים לפרוש עכשיו, ערב הפריימריז בליכוד בכלל ולקראת הבחירות הכלליות בפרט (האמורות להתקיים במרס 2006). הם מעדיפים להוסיף ולהמשיך בעמדות כוח עד הבחירות, עמדות המעניקות בידיהם את הנגישות למינויים בחברות ובמוסדות ממשלתיים, וכן מערך ארגוני הכולל עוזרים.

על-רקע זאת נמשכו גם אתמול בערב המגעים בין לשכת ראש הממשלה, לבין לשכת נשיא המדינה משה קצב, ויושב-ראש העבודה, עמיר פרץ. עתה נעשה ניסיון למצוא מוצא מן הסבך, כך ששרון יוכל למנות בהסכמה שרים חדשים לממשלה, אם אכן ייפרשו שרי הליכוד.

פרץ הודיע אתמול פומבית, כי העבודה בראשותו תצביע בכנסת בעד מינוי שרים הכרחיים, ובלבד ששרון לא יהפוך את הממשלה למטה בחירות. על הודעה זו חזר הבוקר מזכ"ל העבודה, איתן כבל, שאמר כי העבודה תתמוך במינויים כדי לשמור על ענייני המדינה, אך עם זאת, העבודה לא תאפשר הפקרות שלטונית, במובן זה שהיא לא תאפשר לשרון למנות שרים משיקולים פוליטיים-מפלגתיים, כדי שיוכלו לנוע בוולבו לקידום הבחירות.