ביהמ"ש דחה ערעור נהג שקיבל שני דוחות חניה במרווח של כשעה וחצי

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה (ה', 17.11.05) את ערעורו של רן גרייצרשטין, על דוח חניה שנרשם לו בגין חניה אסורה, כשעה וחצי לאחר שקיבל דוח דומה על אותה עבירה.

על-פי הנטען, במהלך יולי 2003 נרשמה לחובת המערער הודעת תשלום קנס בגין אי ציות לתמרור ד- 15 - קרי עבירה על איסור עצירה לאורך אבני שפה הצבועות אדום לבן - שנרשמה בשעה 15:05.
פחות משעה וחצי לאחר מכן, נרשמה לחובתו של גרייצרשטין הודעת תשלום קנס נוספת בגין אותה עבירה, באותו מקום, על אותו רכב, ועל-ידי אותו שוטר.

המערער שילם כראוי את הודעת הקנס הראשונה, אולם באשר לדוח השני, ביקש את המשטרה לבטלו, שכן לטענתו, לא יתכן כי אדם יישפט פעמיים בגין אותה עבירה.

בנימוקיו בעל-פה, ציין גרייצרשטין, כי עבירה מתמשכת מוגדרת בפסיקה כמי שמתחדשת מדי יום, ולא מדי מספר שעות. מתן דוח כל שעה, נטען, הינו התעמרות באזרח, ומוטב ותצא הוראה לפקחים, שאין מקום להתעמרות כזו ולרישום דוחות בנסיבות אלה פעם אחר פעם.

לעומתו, טענה ב"כ המדינה, כי אכן מדובר בעבירה מתמשכת - הפרעה לתנועה. הפרקליטה השוותה אותה לעבירה מתמשכת אחרת, דוגמת נהיגה בלא רישיון-נהיגה, אשר בגינה ניתן לרשום דוחות לנוהג לאורך כל משך נהיגתו, על-ידי מספר שוטרים, בו-ביום, ואולי אף באותה השעה.

שופטת המחוזי נגה אהד, בחנה את טענות הצדדים, ובחרה לדחות את ערעורו של גרייצרשטין. ראשית, נקבע, כשהמערער אינו מציית לחוק, רישום דוחות בגין התנהגותו אינו התעמרות בו. "עבירה מתמשכת היא כמשמעותה - נמשכת על-פני הזמן, עד לסיום ביצועה".

בנוסף, שללה השופטת גם את טענתו של גרייצרשטין, כי מדובר בעבירה המתחדשת מדי יום, וכי אילו היה עובר טווח זמן בן 12 שעות, לא היה מלין על הדוח הנוסף שקיבל. "ההיגיון שעומד מאחורי טענה זו של המערער, הוא בדיוק ההיגיון העומד אחרי הטענה שיש מקום לרשום דוח במעבר זמן של שעה וחצי. התמרור הוא תמרור, ומשמעותו הפרעה לתנועה, ועל האזרח לציית לתמרורי התנועה".