שימוש רב באנטיביוטיקה מעלה את הסיכון ללימפומה

שימוש באנטיביוטיקה יותר מ-10 פעמים במהלך הילדות מעלה את הסבירות להתפתחות מחלת 'נון-הודג`קינס לימפומה' (NHL) - סרטן המשפיע על מערכת הלימפה של הגוף, כך עולה ממחקר חדש.

החוקרים, ממרכז הסרטן 'צפון קליפורניה' שבפרמונט, ארה"ב, גילו גם כי באופן שולי, הסיכון ל-NHL עולה בקרב משתמשים כבדים של תרופות נוגדי-דלקת לא-סטרואידיים (NSAIDs), כמו איבופרופן (מוטרין, אדוויל). לא נמצא קשר בין המחלה לסוגים אחרים של תרופות.

לאור השכיחות הגוברת של NHL, ציינו החוקרים, במאמר שפורסם ב'עיתון האמריקני לאפידמיולוגיה', כי מספר מחקרים בדקו האם תרופות מסויימות מעלות את הסיכון למחלה אך התוצאות לא היו חד-משמעיות, ורק תרופות הגורמות לדיכוי המערכת החיסונית נמצאו באופן עקבי קשורות ל-NHL. מאחר ומספר מצבים רפואיים גם הם עשויים להיות קשורים ל-NHL, השאלה שעלתה היתה האם התרופה או המצב הבסיסי הם שהחמירו את העניינים עוד יותר.

כדי לענות על שאלה זו בדקו החוקרים נתונים ממחקר שנעשה בסקנדינביה, בו לקחו בו חלק 3,055 חולים ב-NHL שהשוו ל-3,187 אנשים בריאים שהופיעו בנתוני רישום האוכלוסין של דנמרק ושבדיה.

הקשר הבולט בין השימוש באנטיביוטיקה ל-NHL נראה גם בתת סוגי המחלה. שימוש גבוה ב-NSAID העלה בסה"כ את הסיכון ל-NHL ול-'diffuse large b cell TYPE II NHL' (תת סוג של המחלה), אך לא העלה את השכיחות לכל סוג אחר של NHL.

השימוש הגובר באנטיביוטיקה במאה ה-20 עשוי להסביר את העלייה במקרי ה-NHL, זאת במידה והתרופות הן למעשה האחראיות לקשר שנצפה. יחד עם זאת המחקר לא הצליח לקבוע אם האנטיביוטיקה וה-NSAIDs השפיעו על הסיכון מעבר לדלקת שבבסיס המחלה, הזיהומים או רגישות לזיהומים.

נתונים ביולוגיים תומכים בתאוריה כי שימוש באנטיביוטיקה הוא סמן לדלקת, מה שעלול להעלות את הסיכון ל-NHL, וכי השימוש הגבוה המצטבר ב-NSAID הוא סמן לדלקות כרוניות.