מעצר עד תום הליכים לחשוד בהונאה בכרטיסי אשראי

בימ"ש המחוזי בבאר שבע הורה לעצור עד תום ההליכים את אלברט רייזין שנעצר בחשד כי זייף כרטיסי אשראי ומשך כמיליון ושבע מאות שקלים מחשבונות של לקוחות בנקים.

כנגד רייזין ואדם נוסף, איגור קפלון, הוגש ביום 22.9.05 כתב אישום לבימ"ש השלום באשדוד ובו הם מואשמים כי במהלך החודשים ינואר עד ספטמבר 2005 קשרו ביניהם קשר, עם אנשים נוספים ובהם אדם בשם ליאון שניידר, במסגרתו זממו לעשות שימוש בפרטים של מאות כרטיסי אשראי באמצעות כרטיסי אשראי שזוייפו על ידם, ולמשוך באמצעותם במירמה במכשירי "כספומט" שונים ברחבי הארץ מיליוני שקלים מחשבונות הבנק של בעלי החשבונות המקוריים שכרטיסיהם זוייפו.

רייזין, קפלון והאחרים הוציאו לפעול את תוכניתם ובמהלך תשעה חודשים משכו באמצעות הכרטיסים המזוייפים סכומים המצטברים ל-1,719,101 שקלים, וזאת במהלך 736 משיכות.

כמו כן ניסו הקושרים ב- 985 פעמים לבצע משיכות נוספות בסכום העולה על 2,000,000 שקלים- נסיונות שלא צלחו.

מאות המשיכות ונסיונות המשיכה נעשו על-פי הנטען במסגרת הקשר והמזימה, התכנון והביצוע של הנאשמים ועל כן מיוחסות להם בכתב האישום עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, שימוש במסמכים מזוייפים בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, נסיון לקבל דבר במירמה בנסיבות מחמירות, הונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות ועשיית פעולה ברכוש אסור לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון.

בסעיף האישום השני הם מואשמים בכך שבחיפוש שנערך במכונית שהיתה ברשותם נמצאו 46 כרטיסי אשראי מזוייפים, ובשל כך מיוחסת להם עבירה של גניבת כרטיסי חיוב.

לנאשם השני בפרשה, קפלון, מיוחסת באישום זה עבירה נוספת של גניבת כרטיס חיוב וכן עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית.

בימ"ש השלום באשדוד הורה לעצור אותם עד תום ההליכים, אך רייזין ערער לבימ"ש בבאר שבע. טענותיו בערר מתמקדות בכך כי גם בהינתן מספר המשיכות הרבות בכרטיסים המזוייפים שהודה בהם בחקירתו, המדובר הוא בכ-40 משיכות בלבד, שעה שחומר החקירה אינו עולה כדי ראיות לכאורה למאות הרבות של המשיכות ונסיונות המשיכה הנוספים הנטענים בכתב האישום.

לטענתו, הוא לא היה אלא "מבצע קצה" שעמד לשירותו של ליאון, אותו ליאון לא נתפס על-ידי המשטרה, ואין ראיות לכאורה נגדו מעבר לאותן משיכות מירמה שביצע לבקשת ליאון ושתמורתן זכה ל"עמלות". בנסיבות אלה, כך טען, ראוי היה להסתפק בחלופת מעצר במקום המעצר הממשי.

לדבריו, יש לשקול אפשרות לשחררו בתנאים והוא מוכן לשאת עליו פיקוח אלקטרוני.

בימ"ש דחה את הבקשה וקבע, כי "על אף שהמדובר בעבירות רכוש, הרי שנוכח היקפן, תחכומן הרב והמורכב, והתמדת העורר ושותפיו בביצוען לאורך תקופה ארוכה ביותר - קמה בעטיין עילת המעצר בשל המסוכנות הנודעת מהם לשלום הציבור והגנת רכושו וקניינו. המסוכנות הנודעת לעניין זה לא תנוטרל איפוא בחלופת שיחרור של מעצר בית, שכן המדובר במעשים שרובם ככולם נעשים "בבית" בעזרת קו תקשורת ומחשב".