איך מטפלים באלרגיה?

עונת המעבר הנוכחית תפסה את חלקנו לא ערוכים. רבים מאיתנו מתלוננים על אלרגיות שונות. אלה הסובלים מאלרגיות צריכים לנקוט בצעדים מסויימים כדי להפחית את התסמינים.

האלרגיות נגרמות לעיתים כתוצאה ממעוררים ביתיים כמו פרווה של בעלי חיים, אבקנים, קרדית אבק, עובש ועוד. אז איך מטפלים באלרגיה? ד"ר דוד פייר אטל, מומחה ברפואת אף אוזן גרון, מעניק מספר טיפים לטיפול באלרגיה.

אתם יכולים למנוע מצבים של אלרגיה:

- הכניסו חיית מחמד הביתה: ממחקר שנערך בבית החולים האוניברסיטאי שבאוגוסטה, ארה"ב, נמצא כי ילדים, הגדלים בבתים עם בעלי חיים, הם בעלי סיכון מופחת ללקות באלרגיה. הילדים שנחשפו לבעלי חיים הדגימו סימני אלרגיה מופחתים בתבחין העור המשמש לבדיקת רגישות למחוללי אלרגיה, כאבק בית, אבקני פרחים או דשא.

לדברי החוקרים, ילדים אלו בעלי סיכון נמוך גם בחשיפה לאלרגנים אחרים הגורמים להיצרות של דרכי הנשימה, ולמחלת הקצרת (אסטמה) הנגרמת לרוב בשל אלרגיה. לכן, המסקנה היא שאם חיים עם חיית מחמד בבית, הסבירות שתינוק בן-יומו יפתח אלרגיה מצטמצמת, שכן המערכת החיסונית "מתרגלת";

- מומלץ ליטול תוספי מזון של חיידקי מעיים טובים, כגון: אצידופולוס וביפידוקטריה;

- מומלץ לחזק את המערכת העיכול על-מנת לצמצם תגובות אלרגיות. כיצד? על-ידי אכילת ירקות ופירות טריים ושתיית מיצי ירקות. המזון החי מספק אנזימים, ויטמינים ומינרלים;

- פעילות גופנית מומלצת לחיזוק הגוף. מאידך, יש להקפיד על מנוחה, הרפיה ושחרור ממתחים, המאפשרים את הבראת הגוף;

- עישון פסיבי הינו מחולל אלרגיה משמעותי (סיכון של 2 ל-4) בדרכי הנשימה. כמו-כן, זיהום אוויר גם כן מגביר סימפטומים של אלרגיה בדרכי הנשימה.

כיצד ניתן לטפל באלרגיה?

- הטיפול המומלץ ביותר, אך כידוע, קשה ליישמו - הימנעות ממגע עם הגורם האלרגני;

- חשוב לברר מהו הגורם האלרגני שפוגע בנו. בדרך-כלל אלרגיה קשורה לגורמים חיצוניים, כגון: מזון, צמחים, חיות מחמד, עקיצות ועוד;

- מאכלים שעלולים לגרום לאלרגיה הם: מוצרי חלב, לחם, קפה, בוטנים, ביצים. ההמלצה היא להימנע מהמזון האלרגני לפחות חודש, ולראות אם התופעות פוחתות. בעיקר מוצרי חלב הם גורמים אלרגניים אצל רבים ולעיתים הם מחזקים תופעות אלרגניות שנגרמות מסיבות אחרות, לכן טוב להימנע מהם;

- השתדלו להימנע מהיחשפות לגורם האלרגני. קשה להימנע מעקיצת דבורה או מחשיפה לפריחת האביב ולאבק הבית. למרות זאת, ניתן תמיד לצמצם את החשיפה לאלרגן ובכך לצמצם גם את הסיכון ואת הסבל.

טיפול חיסוני

- אחד הטיפולים הוותיקים, הטבעיים והיעילים ביותר הוא חיסון נגד אלרגיה. המטרה היא למעשה לנסות "לאלף" את המערכת החיסונית לזהות את החומרים האלרגנים כחומרים טבעיים ולא מזיקים, שאין צורך לפעול נגדם. החיסון יעיל במיוחד כנגד אלרגנים נשאפים, כמו אבקנים, קרדית האבק, פרוות וכן כנגד ארס דבורים וצרעות.

טיפול תרופתי

- טיפול אנטי היסטמני: כאשר הימנעות אינה אפשרית והתסמינים נמשכים, יש צורך בטיפול תרופתי בהתייעצות עם רופא. קיימים סוגים שונים של תרופות, חלקם משפיעים על התסמינים וחלקם מטפלים בתהליך הדלקתי עצמו והם בעלי אפקט מניעתי, אם כי יש תרופות כגון: מיזולן, שהינה בעלת השפעה מניעתית-טיפולית, אשר פעילותה היא אנטי דלקתית ואנטי אלרגית בו זמנית.

התרופה מסייעת בהפחתת גודש באף הנובע מנזלת אלרגית או כרונית. בנוסף, התרופה יעילה להרגעת העור מפני גרד או פריחה;

- טיפול בסטרואידים: להשגת הקלה מיידית במקרה של אלרגיה חריפה, נהוג לתת תרופות לבליעה או משחות לטיפול מקומי המכילות סטרואידים. הטיפול מפחית נפיחות, דלקתיות וכן הפרשת ריר ונזלת מדרכי הנשימה. הסטרואידים מסייעים בטיפול ובמניעה של הסימפטומים של אסתמה והשימוש בהם עשוי גם להפחית תחושת גרד ואי נוחות;

טיפול להקלה בסימפטומים של האלרגיה

- הקלה בגודש באף: כדי להקל על הסימפטומים של האלרגיה המלווים באף גדוש ומנוזל, ניתן להיעזר בטיפות אף. מוטב להשתמש בטיפות אף על בסיס טבעי כדוגמת תרסיס סינומארין, המבוסס על מי ים. הם עוברים תהליך דילול של 70% ונארזים בבקבוקים ללא כל חומר משמר ומתאימים לכל גיל. יצוין, כי אין סכנה בטיפול ממושך עם סינומארין;

- לטיפול חזק יותר מומלץ להשתמש בתרסיס או טיפות אף כדוגמת ALNASE, המכיל מרכיבים הפועלים במשולב להקלה מהירה של גודש האף, ובנוסף אנטי-היסטמין להקלה בנזלת האלרגית, ואינו מכיל סטרואידים. ניתן להשיג ללא מרשם רופא. אין להשתמש לעתים קרובות או לתקופה ממושכת בלי להיוועץ ברופא;

- טיפול דרמטולוגי בעור: במקרים של תגובה אלרגית כגון: אסטמה של העור אצל ילדים, ניתן למרוח שמנים או קרמים על בסיס שיבולת שועל, כדוגמת הקרמים והסבונים מסדרת A-DERMA. לשיבולת שועל מזן Rhealba חומרים פעילים ותכונות ייחודיות לטיפול בעור המגורה, כגון: עמילן, המונע איבוד מים, מרכך ומונע גירויים; חלבונים, המגבירים את תכולת המים באפידרמיס, השכבה החיצונית הדקה של העור, ומשמרים את גמישות העור; ליפידים, המזינים את האפידרמיס ומגנים עליו באמצעות בידודו מגורמים חיצוניים; וכן חומרים אנטי רדיקליים, המונעים נזקים לממברנת התא.