נדחה ערעורו של הפדופיל מהדרום

בימ"ש העליון בהרכב בראשות השופטת דורית ביניש דחה את ערעורו של תושב הדרום, שהורשע בבימ"ש המחוזי בבאר שבע בעבירות פדופיליה ובתקיפה מינית של שלוש ילדות באזור לכיש ובנגב. הוא נידון ל-30 שנות מאסר וטען בערעורו שלא התחשבו במצבו הנפשי הקשה.

המערער הורשע על-פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בשלושה אישומים: חטיפה לשם ביצוע עבירת מין, איומים, אינוס ומעשה סדום.

האישומים אשר בגינם הושת על המערער עונש המאסר הכבד מתייחסים למסכת מחרידה של עבירות מין אשר ביצע המערער באכזריות רבה בילדות קטנות. המעשים בוצעו במועדים שונים בשלוש הזדמנויות שונות, וקורבנותיהם היו קטינות אשר נקלעו באקראי על דרכו של המערער, ומשראה אותן חטף אותן לשם ביצוע מעשיו.

ההרשעה באישום הראשון מתייחסת למעשים שבוצעו ב-10.3.01 בשעות הערב המוקדמות, כאשר המערער אגב נהיגה במכוניתו ברחובותיה של עיר, הבחין בקטינה בת 7.5, תפס אותה בכוח הטילה על המושב האחורי של מכוניתו, ונסע עימה לחורשה שמחוץ לעיר, בצידי הדרך, שם עבר למושב האחורי של מכוניתו, הורה לקטינה לפשוט את בגדיה, כיסה את פניה בחולצתה, ואנס אותה וביצע בה מעשה סדום. המערער לא שעה לבכייה ולהתנגדותה של הילדה עד שהגיע לסיפוקו המיני וגרם לקטינה לדימום באיבר מינה ובפי הטבעת שלה ולקרעים בנרתיק עד כי נזקקה לאשפוז ולטיפול רפואי. בתום המעשים, החזיר המערער את הקטינה לעיר, הורה לה לשקר להוריה ביחס לסיבת איחורה לשוב הביתה והורידה ממכוניתו.

העבירות נשוא האישום השני נעברו כחודשיים לאחר הארועים נשוא האישום הראשון. גם הפעם, בשעות אחר הצהרים, עת נהג המערער במכוניתו באחד מרחובות העיר, הבחין בקטינה כבת 8, שעה שהלכה עם אחיה הקטן לכיוון ביתם. המערער יצא ממכוניתו, תפס את הקטינה בכוח והטילה על המושב האחורי של מכוניתו, באופן שנחבלה בראשה. המערער הסיע את הילדה אל מחוץ לעיר, בפרדס סמוך, עצר את מכוניתו, נכנס למושב האחורי, הסיר את משקפיה של הקטינה, כיסה את עיניה במטפחת שחורה, קשר את ידיה אל ידית הדלת, פשט את בגדיה, והחדיר את איבר מינו לאיבר מינה עד שבא על סיפוקו, והכל בכוח חרף התנגדותה ובכייה של הקטינה. הוא הותיר את עיני הקטינה קשורות ואיים עליה שאם תתלונן ירה בראשו של אביה או שירצח אותה. לאחר דברים אלו החזיר המערער את הקטינה לעיר, והורה לה לצאת ממכוניתו. לקטינה נגרמו חבלות ודימומים בכל חלקי גופה, והיא אושפזה ליום אחד בבית חולים.

כשנה לאחר מכן, שוב בעודו נוהג במכוניתו הבחין המערער בקטינה שאף היא כבת 8 שנים, שהיתה בדרכה מביתה לבית הספר; הוא יצא ממכוניתו פתח את תא המטען והשליך את הקטינה לתוכו. המערער המשיך בנסיעתו חרף צעקותיה וקריאות העזרה של הקטינה שהיתה בתא המטען עד אשר הגיעו לפארק. שם כיסה את פניו בחולצתו, פתח את תא המטען, הוציא את הקטינה מתוכו, השכיבה מחוץ למכונית, כיסה את עיניה, קשר את ידיה זו לזו מאחורי גבה באמצעות שרוכי הנעלים שלה, הפשיט את מכנסיה ואת תחתוניה, וניסה להחדיר את איבר מינו לאיבר מינה; משלא הצליח, שפשף את איבר מינו בגופה, חרף התנגדותה ותחנוניה. כדי להתגבר על התנגדותה, סטר לה בפניה. לאחר שביצע בקטינה את זממו, החזירה לתא המטען, וכך הביאה חזרה לעירה, כשהיא חבולה בכל חלקי גופה.

בגזר דינו עמד בית המשפט על חומרת המעשים של המערער. בית המשפט נתן דעתו לחוות דעת פסיכיאטרית, לתסקיר שירות המבחן, ולהסבריו של המערער בהודאותיו בחקירה; כן עיין בתסקירים המתייחסים לתסקירי נפגע אודות שלוש הקטינות, אשר תיארו את הנזקים שנגרמו למתלוננות, את הפגיעה הנפשית שנגרמה להן, ואת ההרס והנזקים שנגרמו למשפחותיהן.

בימש קבע כי "קשה למצוא נימוקים לקלות עונשו של המערער, לבד מהעובדה כי המערער הודה בעובדות. בהתחשב בעקרון ההלימה, במסוכנות המערער במספר העבירות ובאכזריותן, החליט בית המשפט לגזור את העונש של 30 שנות מאסר".

המערער טען כי בימ"ש לא התחשב במצבו הקשה. הוא לוקה בפדופיליה, ועשה מאמצים כדי להימנע מכניעה לחולשתו, בהיותו מודע למשיכתו המינית. הוא ביקש מבימ"ש להתחשב ברצונו להשתקם תוך אפשרות להעזר בטיפול רפואי באמצעות התרופה לסירוס כימי. עוד טען כי העונש שנגזר עליו הוא יוצא דופן בחומרתו, גם ביחס לעברייני מין אחרים, שנידונו בגין עבירות לא פחות חמורות.

בימ"ש דחה את הערעור וקבע כי לא השתכנע שיש מקום להתערב להקלה בעונשו של המערער. "העונש אשר הושת על המערער הוא אכן חמור, ונמנה עם העונשים החמורים שהושתו על עברייני מין. עם זאת, אין להתעלם מכך כי המעשים אשר ביצע המערער הם מן החמורים שבאו בפני בתי המשפט. קורבנותיו של המערער היו ילדות רכות בשנים, הנזק אשר נגרם להן, ככל הנראה, ילווה אותן כל שנות חייהן. המערער לא גילה כלפיהן כל חמלה, והתעלל בהן באכזריות רבה. ההצעה כי המערער יקבל בשלב זה טיפול רפואי, אין בה כדי לענות על תכלית הענישה, ואף לא להפחית ממסוכנותו בשלב זה של ריצוי עונשו".