סקר: המדינה אינה תומכת בשירותי הרווחה

סקר תקציבי רווחה ברשויות המקומיות, שערך מרכז השלטון המקומי באמצעות משרד רו"ח וייסלר, על מדגם של 15 רשויות מקומיות בהן מתגוררים 25% מאוכלוסיית המדינה, העלה, כי בשנת 2004 מימנו הרשויות המקומיות מתקציביהן כ- 730 מיליון ש"ח מתקציבי הרווחה, שאמורים להיות ממומנים על-ידי משרד הרווחה.

מתוצאות הסקר, אשר התבסס על דוחות משרד הרווחה לשנת 2004, דוחות המבוקרים של רשויות המדגם ונתוני היחידה הכלכלית של מרכז השלטון המקומי, עולה כי בשל הצרכים המרובים, מימנו הרשויות המקומיות מקופתן כ- 760 משרות, מעל התקן של עובדי רווחה ברשויות, בעלות של כ-390 מיליון ש"ח.

עוד עולה מהנתונים, כי הרשויות המקומיות סיפקו מענה לתוספת נדרשת של 10% במכסות של אחזקת חניכים במוסדות בעלות של כ- 100 מיליון ש"ח. יתר על כן, רק 70% מדמי ההשתתפות העצמית, המוטלים על השוהים במוסדות ועל משפחותיהם, נגבים על-ידי הרשויות המקומיות, וזאת משום שחלק מהמשפחות המשתמשות בשירותי מוסדות אלה הן משפחות נזקקות, שהרשות המקומית אינה יכולה לגבות מהן את הסכום הנדרש. לפיכך, נספגים חובות אלו כהוצאה נוספת על-ידי הרשויות המקומיות בהיקף של כ- 45 מיליון ש"ח.

על-פי הנוהל המכונה "הסכם המצ'ינג" בין השלטון המקומי לבין משרד הרווחה, על משרד הרווחה לשאת בעלות של 75% מאחזקת לשכות הרווחה ברשויות המקומיות ותפעולן, אולם בפועל, משרד הרווחה מתקצב רק כ- 7%, ומותיר את יתרת התקצוב בסך של 95 מיליון ש"ח על כתפיהן של הרשויות המקומיות.

בהתייחסו לנתונים אלה, אמר יו"ר מרכז השלטון המקומי, עדי אלדר, כי הרשויות המקומיות נאלצות לממן מקופותיהן המדולדלות שירותים שממשלת ישראל מחויבת במימונם, וכי היעדר מימון הולם מצד ממשלת ישראל למצוקות האוכלוסיה, מאלץ את הרשויות המקומיות לספק לתושבים שירותי רווחה ברמה ובאיכות ירודה יותר מאלה שעליהן לספק. "בתקופה בה המצוקה רבה והאלימות ברחובות גואה, עלינו לעשות את המירב כדי לספק את הצרכים המרובים. תת התקצוב הקבוע של מערכת הרווחה בישראל ייתן אותותיו ויהיה לנו לרועץ למשך שנים רבות", אמר אלדר.